הדירוג והטקס לא הביאו איתם בשורות גדולות; הבשורה התגלתה דווקא בשימוע על הקריטריונים החדשים של הדירוג, שהתקיים אחרי הטקס. לפני שנה כתבתי כאן: דירוג מעלה – השפה שכולם חייבים ללמוד. אתמול שמעתי הרבה ארגונים מדברים בשפה הזאת, והשיחה נהיתה מרתקת
השנה נאלצתי להפסיד את המינגלינג שלפני אירוע השקת הדירוג בבורסה לנירות ערך בת"א. הגעתי ברגע האחרון לפני הכניסה לאולם (ששוב היה צר מלהכיל את הקהל הגדול), וגיליתי פואייה גדוש בגברים מעונבים, יותר מאי-פעם במפגשי הדירוג. לאן נעלמו הנשים ומה זה אומר על תחום האחריות התאגידית? אכתוב על כך בפעם אחרת. אבל השנה ההתרחשות המשמעותית לא היתה במינגלינג וגם לא בטקס חשיפת הדירוג.
האסימונים עדיין לא נפלו
הנאום של עופרה שטראוס, יו"ר מעלה, הבהיר ששטראוס מבינה את גודל המשימה וכובד האחריות שמונחת על כתפיה ועל כתפי עמיתיה מהמגזר העסקי. נתוני הדירוג שחשף מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, לא הפתיעו במיוחד, וגם לא רמזו על נפילת אסימונים מצלצלת במגזר העסקי בישראל.
אמנם אפשר לברך על הצטרפותן לדירוג של חברות בעלות טביעת רגל חברתית-סביבתית משמעותית, ובהן שופרסל, אל על, וחברת החשמל, ובכל זאת - חברות משמעותיות כגון כיל, החברה לישראל ואפריקה, בחרו להישאר, גם השנה, מחוץ לזירה המרכזית של השקיפות והשיח על אחריות תאגידית בישראל. בחירה זו משפיעה גם התנהגות מדד מעלה, שבניגוד לתקוות שתלו בו עם ייסודו, בחמש השנים האחרונות עלה ב 30% לעומת עליה ממוצעת של 33% בבורסה בתל אביב.
שיפור קל – אך לא מספיק
נתונים מעודדים שמצאתי בדירוג השנה: עליה בשיעור החברות שמאפשרות התארגנות עובדים; עליה בשיעור החברות בהן יש מנגנון לעידוד גיוס עובדים ערבים, ובהתאם - עליה בשיעור הערבים המועסקים (באיזה תפקידים?); עליה בשיעור החברות שבוצעה בהן ביקורת סביבתית חיצונית; עליה בשיעור הדירקטוריונים שיש בהם ועדה לאחריות תאגידית.
בשאר הסעיפים ניכר שיפור קל או מצב סטטי, ובחלקם יש אפילו נסיגה לעומת שנים קודמות, כגון בשיעור בעלי המוגבלויות המועסקים, גובה התרומה כאחוז מהמחזור או מהרווח, שיעור החברות שיש להן מערכת ניהול סביבתית, ואחוז הנשים בדירקטוריון.
הפואנטה של האירוע
אחרי שנגמר הטקס, וכל המנכ"לים הצטופפו על הבמה כדי להצטלם לעיתון ברגע פתיחת המסחר, ושוב הנמוכים אכלו אותה בשורה האחורית ולא נכנסו לתמונה (אם כי השנה ניכר שהושקעה מחשבה בארגון מראש של סדר העומדים), ואחרי שבכל זאת נהנתי מהכיבוד המצוין בפואייה, התקיים אירוע השימוע לקריטריונים של דירוג מעלה לשנת 2012.
השאלות בדירוג, למי שלא יודע, מתעדכנות משנה לשנה, בהתאם להחלטותיה של ועדה ציבורית. הועדה דנה בבקשות ובהצעות שמגיעות אליה מגורמים עסקיים, חברתיים, ציבוריים ואקדמיים, ומכריעה. מאז ראשיתו השתנה שאלון הדירוג בצורה ניכרת, וטוב שכך.
שיתוף מחזיקי ענין בדירוג – מהלך לענין!
השנה התקיים השימוע לדירוג במסגרת אירוע משתף. כארגון שמקדם את תפיסת 'שיתוף מחזיקי הענין' היה זה אך ראוי שמעלה תיישם את העיקרון לו היא מטיפה. בשימוע השתתפו עשרות אנשים, רבים מהם מהמגזר החברתי או יועצים מקצועיים, וכמובן מנהלי אחריות תאגידית.
וזה מה שריגש אותי. השיח אודות הקריטריונים להגדרת אחריות תאגידית יצא מחדר הישיבות של מעלה, מחדרי המנהלים, ומדפי העיתונות הכלכלית, ועבר למרחב ציבורי ופתוח. הארגונים החברתיים, שבעבר התממשקו לתחום זה רק דרך מימד הפילנתרופיה, החלו לקחת חלק פעיל יותר בעיצוב ההגדרות והשיח. אמנם יש ארגונים שעשו זאת גם בעבר, אך כעת המרחב הפך להיות משתף, שוויוני, ועוד ארגונים הצטרפו אליו.
אני מקווה שיעל אנדורן, היו"ר החדשה של הועדה הציבורית של הדירוג, תשכיל לנווט את השיח בחוכמה המשתפת את כל הגורמים. רק כך נוכל לערוב יחד ליצירתה של מציאות ראויה יותר לכולם.
מספר נקודות מעניינות שהעלו המשתתפים בשימוע
יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל, הסתייג מכך שנושא הנגישות לאנשים עם מגבלות מטופל בדירוג במסגרת פרק 'סביבת עבודה', כאשר הממשק העיקרי של הנגישות הוא למעשה בסביבת הלקוח. כמובן שמכיון שבדירוג לא קיים פרק העוסק בסביבת השוק (marketplace) לא ניתן למקם את הסוגיה במקום המתאים. בכל מקרה, וגנר ציין כי יש מקום להגדיל את הניקוד המוענק לסעיף זה, העומד כיום על חצי נקודה.
חנה זוהר, המנכ"לית היוצאת של קו לעובד, ברכה על הרחבת ההתייחסות לסוגית עובדי הקבלן, אך ביקשה להעמיק ולהחמיר את אמצעי הבדיקה של עמידת הקבלנים בחוק, למשל באמצעות שיחות אישיות וחסויות של הלקוחות עם עובדי הקבלן שמועסקים אצלם.
יותם אביזוהר, מנכ"ל ישראל בשביל אופניים, הציע מגוון מדדים לבחינת סביבת עבודה בריאה, כגון תזונת העובדים בחדר האוכל, עידוד הפסקת עישון ועידוד שימוש באופניים. הוא גם הציע לכלול את מדידת פליטות ה Co2 של נסועת עובדים לעבודה והביתה במדדי ההשפעה הסביבתית (כיום נמדדות רק הפליטות של צי התובלה).
רות שבח, מנהלת הפורום לגיוון בתעסוקה, ביקשה לכלול במדדים של גיוון בתעסוקה גם את שיעור המועסקים מקרב המבוגרים, את הביצועים משנה לשנה, ואת המהלכים לקידום עובדים בתוך הארגון – לאחר שנקלטו לתפקיד מסוים.
יעל לבנטל לב רן, מנהלת האחריות התאגידית של אלון החזקות בריבוע הכחול, הציגה את הבעיה שעלתה אין ספור פעמים בעבר ע"י מנהלי אחריות תאגידית: הקושי למפות את הרקע של העובדים (ערבים, מוגבלויות, חרדים) מפאת צנעת הפרט. היא זכתה לתמיכה ממנהלות נוספות באולם.
ליעד אורתר, מנכ"ל משותף של ביונדביזנס, העלה מספר נקודות מענינות. אחת מהן נגעה בעובדה שחברות רבות בדירוג מקבלות ציון נמוך מאוד בסעיף הדיווח (שקיפות), עד שקיימים פערים בוטה בין ציון זה לבין ציונים גבוהים במדדים אחרים. "אם חברה כל כך מצטיינת בניהול סביבת העבודה שלה, מדוע היא לא שקופה לגבי זה?"
עברי ורבין, מנכ"ל גוד ויז'ן, העלה שוב את ההצעה לשלב את עקרון שיתוף מחזיקי ענין כחלק אינטגרלי בתהליכים שחברות מקבלות עליהם ניקוד, למשל, כתיבה של קוד אתי.
ואילו אני העליתי שוב את ההצעה להפחית את משקלו היחסי של פרק מעורבות בקהילה, ולהוסיף לדירוג פרק שיעסוק בסביבת השוק: השפעת המוצרים והשירותים על הלקוחות, שיווק ופרסום אחראי, הוגנות כלפי ספקים. את ההצעה שלי במלואה ניתן לקרוא כאן.