שבע עצות לחברות שרוצות לסייע למאמצים בכרמל

שבע עצות לחברות שרוצות לסייע למאמצים בכרמל

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: קשרי קהילה, תגיות: , , , ,

לצערנו, בשנים האחרונות הזדמן למגזר העסקי לקחת חלק פעיל בסיוע לאוכלוסיה ולכוחות הבטחון בהתמודדות עם מצבי חירום: חומת מגן, מלחמת לבנון השניה, עופרת יצוקה, ועכשיו האסון בכרמל. להלן מספר עצות המתאימות ליישום במצבי חירום שונים, ולא רק בעקבות השריפה. לגזור ולשמור

מאסון לאסון מופקים לקחים, והסיוע שמגישות החברות העסקיות הופך להיות יעיל ואפקטיבי יותר, וזוכה להערכה של הציבור והתקשורת. כבר ביום שישי, בבוקר שלמחרת פרוץ השריפה, הגישו מספר חברות סיוע לנפגעים ולכוחות ההצלה. מפתיע ככל שהדבר ישמע - לא תמיד הסיוע של החברות נחוץ בשלב החירום. חשוב לתרום בתבונה - לפי הצורך בשטח, ובעיתוי המתאים.

להלן כמה עצות על סמך נסיוני בליווי חברות לאורך השנים. אני מזמינה כל מנהל/ת אחריות תאגידית להוסיף כאן עוד המלצות ועצות, וכמובן שאפשר לחלוק על המלצותיי. אתם מוזמנים לעשות שימוש במידע - גם לגבי המצב הנוכחי, וגם לגבי תכניות מגירה (ראו המלצה מספר 7):

1. פעלו באופן מסודר מול גורם רשמי אחד

פעלו בתבונה ולא באימפולסיביות. התגובה המיידית של חברה שרוצה לסייע היא "להרים טלפון" לכל מי שעשוי לדעת על צרכים בשטח (העירייה, עמותות בשטח, חברים מהאיזור וכו'), ולשלוח מייד עזרה לכל גורם בשטח שיביע נכונות לקבל אותה, רק כדי להרגיש שאתם "עושים משהו" למען המצב. חשוב להבין כי בשטח פועלים גורמים רבים, שלא תמיד מסונכרנים ביניהם.

לכן כדאי להיות בקשר עם הגורם האחראי על הסינכרון: דסק החברה האזרחית ברשות החירום הלאומית (רח"ל). גורם זה אמור לדעת בדיוק מה צריך והיכן. הסתמכות על המידע של רח"ל תאפשר לכם לסייע למי שצריך, היכן שצריך, בהיקפים שצריך. ללא כפילויות, ללא התעלמות מאוכלוסיות נזקקות בשוליים, וללא ביזבוז משאבים (למשל, יהיה לכם חבל לגלות שתרמתם ציוד שלרשות המקומית יש ממילא מלאי ותקציב עבורו). לקבלת פרטים עדכניים יש ליצור קשר עם רח"ל בטלפונים 03-6976401 | 03-6976816

נכון לשיחת בירור שקיימתי עם רח"ל במוצ"ש 4.12.10 אין צורך בשלב זה בתרומות או במתנדבים. מידע נוסף יימסר בהמשך.

2. סייעו באמצעות הערך המוסף הייחודי שלכם

אם יש לכם שירותים, מוצרים, ידע או תשתיות שיכולים לסייע לנפגעים או לכוחות ההצלה בחירום, או בשלבי השיקום – יהיה זה נכון לתרום אותם או לתת אותם בתנאים נוחים. דוגמאות מובהקות מהאירוע האחרון: הארכת שעות פעילות של חברות הנותנות שירות בסניפים מקומיים או בטלפון, בנקים שמעניקים הלוואות בתנאים מיוחדים לאנשים שבתיהם ניזוקו, חברה להשכרת רכב שמציעה רכבים בחינם לנפגעי השריפה, חברות סלולר שנותנות הנחות משמעותיות על זמן אויר ושירותים לאנשים שפונו מבתיהם, יצרניות מזון ורשתות בתי קפה שתורמת מזון, קמעונאית ויצרניות מוצרי צריכה שתורמות מוצרים ועוד.

בעבר היו מקרים בהם חברות התנדבו להוביל ציוד וחבילות-סיוע לאזורים מוכי האסון - במשאיות התובלה שלהן. גם זו עזרה חשובה – זיכרו להציע אותה. תרומה של כסף או של ציוד עזר להפוגה, כגון צעצועים, שמיכות וכו', היא חלופה טובה לאותן חברות שאין להן מוצרים או שירותים מתאימים לתרום. ודאו שאכן יש צורך בתרומה זו – רצוי ול רח"ל. יתכן שבשלב הראשוני לא יהיה צורך בתרומה, אך בשלב השיקום – יהיה בה צורך (ראו המלצה מספר 5). נסו לא להזניח אתהפעילויות השוטפות שלכם בקהילה.

3. שתפו את העובדים

לעובדים שלכם חשוב לדעת מה החברה בה הם עובדים עושה למען המצב, במיוחד אם לחברה יש עובדים באיזור שנפגע. יידעו אותםבאופן שוטף לגבי תרומתכם ומאמציכם כחברה, הזמינו אותם להעלות רעיונות והצעות – הפכו אותם לשותפים גאים למאמצים. אם כמה מעובדיכם לוקחים חלק במאמצי החירום, בין אם כחיילים במיל. (במקרים של אירועים בטחוניים) ובין אם כמתנדבי כוחות ההצלה, יהיה נהדר אם תדאגו למשפחות ותפרגנו לעובדים אלה ולחבריהם בסיוע בשטח ובתוך הארגון.

אם יש צורך והדבר ניתן מבחינת החברה, כדאי לאפשר לעובדים להגיע לשטח בצוותים ולסייע בעצמם כמתנדבים אד-הוק (על חשבון שעות משולמות. ההתנדבות היא של המעסיק, לא של העובדים). חשוב לתקשר לכל העובדים את דבר האפשרות להתנדב, כדי שלא יווצר מצב שרק מי שנמצא בקשר יומי עם מנהל/ת אחריות תאגידית ידע על אפשרות זו, וכן חשוב לפרגן בתוך הארגון לעובדים המתנדבים.

כאמור, נכון לשיחת בירור שקיימתי עם רח"ל במוצ"ש 4.12.10 אין צורך בשלב זה בתרומות או במתנדבים. מידע נוסף יימסר בהמשך.

4 . אל תשכחו את הספקים והלקוחות שלכם

אם יש לכם ספקים או לקוחות (עסקיים) שנפגעו באסון, חפשו דרך לסייע להם ולהקל עליהם – בין אם באמצעות סיוע ישיר (תרומה, התנדבות, התעניינות בשלומם), בין אם באמצעות שיפור תנאי התשלום (ללקוחות) או הקדמת תשלומים (לספקים). זה בהחלט יסייע לחזק את החוליות בשרשרת האספקה שלכם. החברה המרכזית ליצור משקאות קליםעשתה זאת בתקופת מלחמת לבנון השניה, וזכתה על כך להוקרה מהלקוחות, להמשך פעילות עסקית שוטפת, ולשבחים מהקולגות במגזר העסקי.

5 . קחו נשימה עמוקה - אל תנטשו את השטח כעבור שבוע

בדרך כלל החברות מתגייסות לסייע מייד בימים הסמוכים לאסון. כעבור זמן-מה התקשורת מפסיקה לעסוק באינטנסיביות בנושא, ותשומת הלב הציבורית מוסטת להתרחשויות החדשות. אבל דווקא אז יש צורך בסיוע בתהליכי שיקום, הנמשכים זמן רב, דורשים משאבים, ואינם מקבלים תשומת לב ציבורית ותקשורתית. נסו לבנות תכנית תמיכה לטווח ארוך – בהתאם לצרכים בשטח ובהתאם ליכולותיהם לסייע. למשל, פתיחתאפשרויות תעסוקה חדשות לתושבי האזורים הנפגעים, כפי שעשתה חברתטבע בצפון לאחר מלחמת לבנון השניה, או רכש מקומי מוגבר מחנויות בשדרות, כפי שעשו חברות רבות במהלך עופרת יצוקה. דוגמא יפה נוספת היא קבוצת איי.די.בי שבעקבות מלחמת לבנון השניה קבעה אסטרטגיה של תמיכה כספית מתמשכת באזורי קו עימות ופריפריה, ומתמידה בכך עד היום.

6. אל תחבקו בכותרות ענק - פרסמו את תרומתכם בצניעות

בעבר היו מקרים של חברות שפרסמו על גבי עמודים שלמים בעיתון שהן מחבקות את X (החיילים / תושבי הצפון / תושבי שדרות) ותורמות להם Y. פרסומות אלו עוררו אי נחת בקרב חלק גדול מהציבור, ועוררו תחושה של ניצול ציני של המצב. כדי להימנע מכך, ולאור העובדה שכן חשוב לתת ביטוי וחשיפה לתרומה, מוטב להשתמש ביח"צ בסיסי, או לפרסם פרטים על התרומה כשירות אינפורמטיבי לציבור (לדוגמא: אנו מעניקים הטבה M לכל תושבי האזור. ניתן לקבל פרטים באתר או בטלפון...). הרשתות החברתיות הן זירה מצוינת לתקשור פעילותכם בזמן חירום. בסוף השבוע של השריפות בכרמל - הפעילות בפייסבוק תססה מאוד.

ועוד משהו - הייתי מציעה להימנע משימוש בקלישאות, במיוחד אלו הנגזרות מהשורש ח.ב.ק. חברות לא באמת מחבקות. הן תומכות או מסייעות, וזה נשמע הרבה יותר אמיתי ופחות דביק.

7. הפיקו לקחים, הכינו תכנית מגירה לאסון הבא

לצערנו, האסון הבא כנראה יגיע מתישהו – בין אם יהיה זה אסון טבע או אירוע מעשה ידי-אדם. על כל צרה שלא תבוא, כדאי להיערך ולהכין תכנית מגירה: מה נוהל הפעולה במקרה חירום? (במיוחד אם מדובר ביום שבת או חג); מה הנוהל לגבי עובדים ומשפחות הגרים באיזור שנפגע? מה הנוהל לגבי עובדים שגויסו? מה נוהל התיקשור בתוך הארגון? למי פונים בעת חירום לבירור צרכים בשטח? (רצוי ליצור היכרות מוקדמת, דווקא בימי שיגרה, עם אנשי הקשר הרלוונטים ברח"ל); מה הנוהל לגבי מתן תרומות והתנדבות עובדים בעת חירום? מה הנוהל לגבי ספקים ולקוחות באיזור הפגוע?

ארגון ראות, יחד עם ארגון מעלה וגורמים נוספים, החלו לפתח חומרים מקצועיים בנושא זה. חברות מובילות בעולם, המורגלות במתן סיוע בעת חירום, נוהגות לתקשר את פעילותן בעת חירום באתרים שלהן כחלק ממכלול הפעילויות בהקהילה, וניתן לאמץ זאת גם בישראל.

מתפללת לשלומם של נפגעי השריפה, מאחלת שיקום מהיר לכל התושבים, הקהילות והסביבה הטבעית, ומחזקת את ידי החברות בבואן לתרום ולסייע

אשמח מאוד אם תוסיפו כאן הצעות והמלצות מנסיונכם - לטובת כל העוסקים בתחום.

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *