נהוג לומר שאחריות תאגידית היא ריצת מרתון מתמשכת. מסתבר שגם המרתון עצמו יכול להימדד בפרטמטרים של אחריות תאגידית... וידויו של אצן מאוכזב, ודוגמא לדרך בה אפשר לעשות זאת אחרת
במוצ"ש שלאחר מרתון תל אביב, נחת בתיבת המייל שלי וידויו של מנהל אחריות תאגידית ספורטיבי וערני. כך כתב:
"רצתי ביום שישי במרתון תל אביב – אירוע מסחרי עם המון ספונסרים, דוכנים, ודיילות. בנוסף לעובדה שלא הייתה נגישות לאנשים עם מגבלות, ונאלצתי, יחד עם אדם נוסף, לעזור לאדם בכסא גלגלים להשתמש בשירותים, לא היה באירוע הזה שום סממן של אחריות חברתית או סביבתית.
מי שהכי בלטה בחוסר האחריות שלה היא יצרנית המים המינרלים שהיתה אחת מנותנות החסות הגדולות למרתון. במהלך הריצה ובסופה חולקו למשתתפים בקבוקי מים של חצי ליטר, ולא היה פח מיחזור אחד בכל המתחם, אפילו לא ליד הדוכן הענקי של החברה עצמה!
הדבר מראה שהדרך עוד ארוכה ולמעשה, החברה הזו הכניסה לעצמה 'חצי גול עצמי', כי אני מניח שאני לא היחיד ששם לב לבעית היעדר פחי המיחזור. בעיקר,אותה חברה החמיצה הזדמנות גדולה - כי יכלה, בלי מאמץ רב, להפגין אחריות חברתית-סביבתית ולשפר את המוניטין שלה בעיני עשרות אלפים האנשיםשהיו באירוע".
בלונדון עושים את זה אחרת
דוח הקיימוּת של Virgin London Marathon בשנת 2009 מאפשר הצצה לניהול האחריות התאגידית של האירוע. הנהלת המרתון הכירה בפוטנציאל ההשפעה העצום שיש לאירוע זה, והגדירה את מטרות ניהול הקיימוּת באירוע:
1. להפגין אכפתיות בנושא הקיימוּת
2. לצמצם השפעות סביבתיות של המרתון
3. למקסם מעורבות של מחזיקי ענין מרכזיים (נותני חסות, קבלנים, עמותות, מתחרים, קהל) ביוזמות קיימוּת סביב האירוע
ואכן נושא ההשפעות הסביבתיות נוהל בקפידה, תחת נהלים ומדדים, והתוצאות דווחו לציבור הרחב. בין המאמצים המקיימים שננקטו:
• כל חומרי ההסברה המודפסים של המרתון – הודפסו על נייר ממוחזר.
• כל התקשורת עם הנרשמים לתחרות נעשתה דרך האינטרנט, כדי למזער שימוש בנייר.
• מוכרי הקייטרינג במתחם האירוע התבקשו למכור מוצרי סחר הוגן, ככל האפשר, כדי להפגין אחריות חברתית.
• הותרה מכירת משקאות בבקבוקים מחומר ממוחזר בלבד.
• החולצות שקיבלו מסיימי המרתון בעלות תו WRAP המאשר ייצור אחראי World Responsible Apparel Production
• בשנת 2009 מוחזרה 67% מהפסולת שנותרה בתום האירוע.
התנהלות אחראית אמורה להיות מנת חלקו של כל ארגון. אני בטוחה שאם מארגני המרתון הבא ונותני החסות יקדישו מחשבה מראש לנושא האחריות החברתית-סביבתית של האירוע (במיוחד אם ישתפו בחשיבה מחזיקי ענין, כגון ארגונים סביבתיים וארגונים העוסקים בנגישות), הם יוכלו למצוא דרכים לצמצם השפעות שליליות, ובעיקר - לזהות דרכים להגדיל השפעות חיוביות על הסביבה ועל הקהילה, ולהרוויח גם נקודות זכות תדמיתיות, שכן מרתון הוא אירוע שמהותו היא השפעה חיובית - בריאותית וחברתית. אז למה לא למנף את זה הלאה?
עמיתי, ליעד אורתר, מנכ"ל משותף של חברת היעוץ ביונדביזנס, הפנה את תשומת לבי לקיומה של תוספת מיוחדת לעקרונות הדיווח של ה GRI המיועדת לתחום אירגון האירועים. ניתן למצוא מידע נוסף בקישור זה.
ועכשיו לא נותר אלא לראות איזה מרתון ירים את הכפפה, ולפרגן לו כאן בבלוג.