כנס מעלה 2010: בחינת הבגרות של המגזר העסקי

כנס מעלה 2010: בחינת הבגרות של המגזר העסקי

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , , , , , ,

אחרי כנסי-מעלה רבים שעסקו בפיתוח מודעוּת, הצהרת כוונות, הקניית כלים והצגת ניצני case studies מוצלחים מישראל, השנה הורגשה קפיצת מדרגה בדרישה להתמודדות מהותית יותר של חברות עם האחריות התאגידית שלהן

כפי שהעידו מנהלי אחריות תאגידית ותיקים: בכנס לא היו כמעט חידושים מקצועיים, למעט העיסוק במדיה החברתית, אבל הוגש חומר רציני למחשבה, וגם... אחלה נטוורקינג עם הרבה אנשי מקצוע שהצטרפו לעשייה במשך השנים. כנס עם אנרגיות טובות.

מנהרת הזמן

לפני עשר שנים בדיוק, ישבתי כפאנליסטית בכנס מעלה (שהתקיים במלון דייויד אינטרקונטיננטל), במושב שענינו העסקת עובדים עם מוגבלויות. הייתי אז מנהלת קשרי קהילה צעירה בקבוצת פישמן, והתבקשתי לספר מדוע בחרה הקבוצה למקד את מאמצי האחריות החברתית שלה בשילוב אנשים עם מגבלות, וכיצד היא עושה זאת.

גם השנה הוקדש חלק גדול מכנס מעלה לנושא גיוון והכללה: פאנל צבעוני ומעניין במליאה, סדנא להעסקה רב תרבותית של הפורום לגיוון בתעסוקה, וכן התייחסות לנושא זה בדבריהם של כמה מהנואמים המרכזיים, ובהם עופרה שטראוס, יו"ר מעלה הנכנסת, שהזכירה לקהל כי מעסיקים עדיין נוטים לבחור לעבודה את אלה שדומים להם, וכמובן, התייחסות לנושא בהרצאתו המושחזת של סייד קשוע.

אז מה השתנה בעשר השנים שחלפו מאז הכנס ההוא?

לצרכנים לא אכפת מדירוגי אחריות חברתית

מיום הקמתה, מעלה עסוקה בהחדרת תפיסת האחריות התאגידית לשיח העסקי והתקשורתי בישראל. בשנים האחרונות ברור שהיא הצליחה לא רע. השפה הפכה מדוברת בחדרי ההנהלות ובתקשורת הכלכלית. מנהלים רבים מצהירים על האחריות התאגידית שלהם, עוד ועוד חברות מצטרפות לדירוג מעלה ולגלובל קומפקט, ומדווחות לפי ה GRI.

אבל זה לא מספיק. אחרי שנים של ביצוע פעולות בשולי העשייה עסקית, המגזר העסקי הגיע לבחינת הבגרות שלו: יישום והטמעה של אחריות תאגידית בליבה העסקית, ברמה הכי עמוקה ומהותית. כפי שאמרה ססיל אורטליב, מנהלת אסטרטגית קיימוּת של קימברלי קלארק העולמית, במושב סגור לעמיתי מעלה: לצרכנים לא ממש חשוב אם חברות מדורגות באינדקסים ודירוגים של אחריות תאגידית. הם רוצים לראות הבדלים בהתנהלות, מעניין אותם שתתקשרו להם שינויים וחידושים בהשפעות שלכם.

יש יותר דיבורים ממעשים

דוברים רבים בכנס התייחסו לפער בין ההצהרות לבין העובדות בשטח: עופרה שטראוס ציינה שיש מנכ"לים שסבורים שאחריות תאגידית היא עדיין עניין של בחירה. רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, מודה שהמהלך להטמעת אחריות תאגידית בבנקים לא יכול להסתפק בפעילויות הסברה וחינוך, אלא מחייב גם פעולות פיקוחיות.

טליה אהרוני, מייסדת מעלה, שזכתה לאות הוקרה על מפעל חייה (נקודת השיא המרגשת ביותר בכנס, מבחינתי), העזה לקרוא לחברות לבחון האם הן יכולות להרשות לעצמן להמשיך ולעודד צריכת יתר. ואילו אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר, אמרה בצער כי למרות המחסור בידיים עובדות במשק, מנפאואר נתקלת במחסומים בתוך חברות, בבואה לנסות לשלב עובדים מקבוצות שונות. "יש יותר דיבורים ממעשים" אמרה וקראה למנכ"לים להחליט על יעדים שנתיים ורבעוניים להעסקת עובדים מקבוצות מגוונות.

ובכל זאת, גם ציוצים חדשים

נושא המדיה החברתית צץ ועלה בכמה הקשרים בכנס, רובם עסקו במערכות היחסים של החברות עם הלקוחות. עופרה שטראוס הזכירה שהמדיה החברתית מזמנת לחברות את מה שהן ייחלו לו זמן כה רב: הקירבה לצרכן, ואמרה כי כעת מוטלת על החברות האחריות להיות שקופות ואחראיות בממשק הזה.

גליה מאור, מנכ"לית לאומי, בשיחה חברה'מנית עם יוסי ורדי, סיפרה כי הבנק החליט לפתוח בלוג וממשקים נוספים במדיה החברתית – לא מתוך חשיבה שיווקית, אלא מתוך רצון אמיתי להתקרב ללקוחות, להקשיב להם באופן בלתי אמצעי, ולהיות מסוגלים להגיב במהירות. הדבר כרוך, כך הודתה, בהשקעת משאבים רבים ובנכונות לחשיפה ולשקיפות. הבנק מרוצה מפעילות המדיה החברתית, וימשיך להרחיב אותה.

החברות טרם למדו להשתמש במדיה החברתית

גם במושב שכותרתו 'עסקים במדיה חברתית' עלה מסר ברור מכל המשתתפים כי הרשתות החברתיות הן, בראש ובראשונה, אמצעי להתקרב ללקוחות, להקשיבלהם, להבין את התגובות שלהם, לשוחח עמם. רוב החברות בישראל, הסכימו הדוברים, טרם הבינו איך להשתמש במדיה הזאת.

איילה צורף מדמרקר הדגישה את חשיבות ההיערכות להתמודדויות דרך המדיה החברתית עם משברים – לא עוד תגובות איטיות דרך מסננת של יועצים משפטיים ותקשורתיים, אלא תגובות מהירות וישירות ברשת; אליאב אללוף (aka מיסטר לייק) מגלובס הדגיש את ההזדמנות שיש לחברות להדהד מסרים בקרב קהל עצום שרובו רק קורא שיחות, אך לא משתתף בהן; ואילו שגיא חמץ מבלינק שם דגש דווקא על האפשרויות העצומות הטמונות בפעילות מול מחזיקי הענין הפנימיים של החברות: העובדים. (על אחריות תאגידית ומדיה חברתית תוכלו לקרוא בפוסט שפירסמתי בבלוג של זהר אוריין).

כנס מעלה 2011

אין לי ספק שבכנס מעלה 2011 המדיה החברתית תתפוס מקום מרכזי גם בתכנים, וגם בתשתית התפעול והתיקשור שלו. ומה לגבי תוצאות בחינת הבגרות? השנה הקרובה תוכיח אם אנחנו מסוגלים לעבור אותה, או שנישאר כיתה.

{אציין כי הוזמנתי לכנס מעלה כאורחת - כבלוגרית חברתית}

אשמח לדעת מהאנשים שהשתתפו בכנס – האם אתם מסכימים לפרשנות שלי? האם החוויה שלכם את הכנס היתה שונה?

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *