ועידת הקיימוּת לעסקים של כלכליסט – מה חדש בזירה?

אחרי תקופת-יובש של היעדר-כנסים ואירועים בתחום האחריות התאגידית, ועידת הקיימוּת של כלכליסט היתה משב רוח רענן שמבשר, אולי, תנופה חדשה בתחום

ועידת הקיימוּת לעסקים של כלכליסט התקיימה ביום בו נקבר אריק אינשטיין. בבוקר עצוב כל-כך, היתה נחמה פורטא בהתקבצות עם אנשים ערכיים, בכנס שמנסה לשנות את העולם לטובה.

נקודת מבט על הזירה המקצועית

הפוסט הזה לא יעסוק בתכנים* של הכנס; על התכנים תוכלו לקרוא בסקירה המקיפה שפורסמה בכלכליסט, וגם בבלוג של הקולגות שלי, ביונדביזנס.

אני רוצה להתייחס כאן להיבטים שקשורים לזירה המקצועית. זאת בעקבות שיחות שהתקיימו בין חברי קבוצת אחריות תאגידית בפייסבוק. מדובר בקבוצת-שיח וירטואלית בנושאים מגוונים הקשורים לאחריות תאגידית. חברים בה (נכון לעכשיו) 540 איש, בהם מנהלי אחריות תאגידית, יועצים, מנהלים ופעילים בארגונים חברתיים וסביבתיים, אנשי אקדמיה, וציבור רחב שמתעניין בנושא. ההשתתפות בקבוצה פתוחה לכל (קישור לקבוצה).

המטרה: לחשוף ולסחוף

ועידת הקיימות לעסקים נועדה לחשוף מנהלים בכירים בישראל לתחומי הקיימות והאחריות התאגידית. ההשראה הגיעה, אמנם, מכנס Sustainable Brands המתקיים מדי שנה במספר ערים גדולות בעולם, וכולל הצגה של ניתוחי-מקרה וסדנאות יישומיות, אך בישראל עדיין לא קיימים מספיק מותגים שמיישמים את הגישה ושיכולים להציג שיטות ותוצאות בכנס כזה. לכן, המאמץ הראשוני כוון לחשוף מנהלים שטרם שמעו על תחום זה.

מטרת הכנס היא זו שקבעה את אופיו ואת תכניו: מספר רב של הרצאות קצרות מפי מנהלים בכירים, שנועדו להעביר מסר ברור: קיימוּת ואחריות תאגידית חשובות לעסקים ולחברה, כדאיוֹת מבחינה עסקית, וככל שחולף הזמן - הן הופכות להכרחיות.

מי שציפה להרצאות מעמיקות שיציגו ידע חדש, תובנות מעמיקות או מתודולוגיות מקצועיות – לא היה מתואם עם המטרות של הכנס. הדבר נכון גם לגבי מי שהביע תרעומת על "הרצאות הראווה". התכלית היתה לחשוף ולסחוף, ואני מקווה שבין 800 המשתתפים היו מנהלים שהכנס פתח להם צוהר וגירה אותם להעמיק.

יוזמה מסחרית

בשונה מהכנסים שנעשו עד כה בתחום זה, שהיו ברובם יוזמה של ארגון מעלה או של גורמים באקדמיה, הכנס הנוכחי הוא יוזמה של גופים מסחריים בלבד (כלכליסט, שיכון ובינוי, יוניליוור, וחברות נוספות שנתנו חסות). אני רואה בכך אינדיקציה לעובדה שהתחום זוהה כבעל פוטנציאל עסקי ברמה התדמיתית (שיכון ובינוי, יוניליוור) וברמה המסחרית (כלכליסט), וזה סימן טוב למי שחפץ בהצלחתו של התחום.

המימד השיווקי בלט גם בעיצוב של מיתחם הכנס ובאיכות ההפקה. התרשמתי שהכנס עומד בסטנדרט גבוה ואחיד עם כנסים בתחומים עסקיים אחרים. זה לא עניין של מה בכך עבור תחום שנמצא שנים רבות בפריפריה של הביזנס.

העיסוק הרב של כלכליסט בתכנים מתחום האחריות התאגידית והקיימות, לפני הועידה ולאחריה, הם ביטוי נוסף של החדרת הנושא לתוך השיח הכלכלי-עסקי, והרחבת הטריטוריה שלו. ייאמר לזכותו של העיתונאי גיל קליאן, עורך המדור השבועי קפיטליזם 3.0 והכתב לענייני אחריות תאגידית בכלכליסט, שהוא דבק בנושא זה לאורך שנים, נוגע בהיבטים מקצועיים מעמיקים, ומקיים דיאלוג פתוח עם קהילת האחריות התאגידית, במטרה ללמוד על נושאים ופעילויות מנקודות מבט שונות.

קהל וקהילה

אין לי יכולת לדעת מה הרקע המקצועי והארגוני של האנשים בקהל, אך ללא ספק היה בו גרעין שהורכב מאנשי קהילת האחריות התאגידית: מנהלי/מנהלות אחריות תאגידית (מעטים, וחבל), יועצים, ואנשים מארגונים חברתיים וסביבתיים, כולל משתתפי תכנית העמיתים של מרכז השל. מעניין שגם בכנס Sustainable Brands בלונדון, בו ביקרתי לפני שנה, כמחצית מהקהל היו אנשים מחברות יעוץ. כנראה שבכל העולם היועצים מהווים ראש חץ שמוביל את החדשנות בתחום.

בקרב המציגים היה רוב מוחלט לאנשי המגזר העסקי. כמה מהם, כגון אסף ברנע – מנכ"ל כנרות ונצ'רס האצ'יסון, טים קפלן – מנכ"ל יבמ ישראל, והראל ויזל – מנכ"ל פוקס, טרם הופיעו על במה בהקשר של אחריות תאגידית (למיטב ידיעתי. אולי אני טועה), והיה בכך חידוש מרענן למי שעוסק בתחום.

הנציג היחיד של המגזר החברתי, אדריכל דרור גרשון – מנכ"ל עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת, השתתף בפאנל שעסק בקיימות ועירוניות, ותרם תובנות מעניינות ומשמעותיות. השתתפותו של גרשון בפאנל הדגישה את היעדרם של נציגי המגזר החברתי והמגזר הציבורי מהפאנל הראשון (בנושא צרכנות מקיימת) ומסדר היום הכולל של הכנס.

בשיחות שהתקיימו בקבוצת אחריות תאגידית בפייסבוק, לפני הכנס וגם מייד לאחריו, עלתה סוגיית היעדרם של נציגי ארגונים חברתיים וציבוריים מגיבוש התכנים ומההשתתפות על הבמה. כשהעברתי את המסר למארגני הכנס, נאמר לי כי בשנה הבאה סוגיה זו תיבחן מחדש בחיוב. אני סבורה שכנס שרוצה לעסוק באחריות תאגידית ובקיימות באופן אמיתי, לא יכול שלא לשתף את נציגי כל המגזרים, שהרי התחום כולו מבוסס על שיתופי פעולה בין-מגזריים. כולי תקווה שבועידה הבאה עקרון זה יבוא לידי מימוש.

לסיום: על קיימוּתו של המושג קיימוּת

יואל אסתרון, מו"ל כלכליסט, פתח את הכנס בהתייחסות כנה וחשובה למונח "קיימות": "קיימות זה downer. המלה "קיימות" היא בעיה... חלוצי ה"קיימות" כמו שוחרי "איכות הסביבה" צריכים להיחלץ מהדימוי של מחבקי עצים. לקראת הוועידה הזו גיגלתי "קיימות", ומצאתי עולם ומלואו, קשת שלמה של נושאים ותחומים מרתקים. ככה הפסקתי לפהק והתחלתי להתעניין בקיימות. הכל קיימות".

אני מסכימה עם אסתרון שהמונח קיימות סובל ממיתוג גרוע, ושיש להנגיש אותו לציבור הרחב בכלל, ולמגזר העסקי בפרט. אני גם מסכימה איתו שעקרון הקיימות רלוונטי לתחומים רבים בחיינו. עם זאת, אני חושבת שצריך להיזהר משימוש לא נכון בביטוי קיימות, כדי שלא יהפוך מונח שמייצג את הכל, ולכן לא מייצג דבר. לא כל פעולה לשמירה על איכות הסביבה היא "קיימות". אבל אולי הדאגה שלי מיותרת, ומוטב שאנשים ועסקים ישתמשו בביטוי הזה יותר מדי, מאשר יתעלמו ממנו.

*גילוי נאות: "תרמתי" לצוות כלכליסט שהכין את הכנס מספר שעות חשיבה על התכנים ועל סדר היום של הכנס