הנגשת עסקים לאנשים עם מוגבלות: כדאיות עסקית או אילוץ רגולטורי?

הנגשת עסקים לאנשים עם מוגבלות: כדאיות עסקית או אילוץ רגולטורי?

מחבר שירלי קנטור, עם 1 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , , , , , , ,

יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל, איתגר מנכ"לים מאיקאה, Gett, סיסקו, גיתם BBDO וליאו ברנט בשאלות על יישום אמיתי של נגישות בתוך הביזנס. לרגולציה יש תפקיד חשוב, אך לא בלעדי. מתוך ועידת ישראל לנגישות 2018

ועידת הנגישות השישית הבינלאומית היתה מרשימה מאוד, והעידה על המקום המשמעותי שהנושא תופס בשיח הציבורי, העסקי, החברתי והטכנולוגי. את הקרדיט על כך אפשר לתת, ללא ספק, לעמותת נגישות ישראל, שעוסקת בקידום נושא הנגישות מאז שנת 1999.

בנימה אישית אציין שהכרתי את העמותה לראשונה בשנת 2001, במסגרת עבודתי כמנהלת קשרי קהילה של קבוצת פישמן, שהגדירה לעצמה אג'נדה חברתית של שילוב אנשים עם מוגבלויות. כך שזכיתי לראות מאז, בשמחה ובהערכה, את השינוי המתהווה לאורך השנים.

בועידה, שהתקיימה במרכז הכנסים אווניו (איירפורט סיטי), השתתפו כ-1,000 איש בקהל, ועשרות דוברים ומציגים מכובדים ומעניינים מישראל ומהעולם. בחלל הענק הורגש חסרונה של נטע רוטמן, מנהלת מחלקת ייעוץ לנגישות של העמותה, אשר נהרגה לפני כחודשיים, כשמנוף התרסק על המכונית בה נהגה. נטע ליוותה הנגשה של מאות מקומות וארגונים, ויש לה חלק משמעותי בשינוי החשוב הזה בישראל.

הנושא המרכזי בועידה היה השפעת הטכנולוגיה והחדשנות על נגישות. זוהי השפעה דרמטית ואף מהפכנית שמתרחשת בשנים האחרונות, ופותחת שפע אפשרויות שהיו סגורות בעבר בפני אנשים עם מוגבלות.

את הפוסט הזה אני רוצה למקד בדברים שנאמרו בשני פאנלים בהם השתתפו נציגי עסקים. את הפאנלים הנחה יובל וגנר, מייסד ונשיא העמותה, שכדרכו, היה מאוד ישיר ומאתגר.

מנכ"לי חברות בועידת הנגישות

מנכ"לים חושפים את המוטיבציות האמיתיות להנגשה

בפאנל זה ראיין יובל וגנר 5 משתתפים (היו גם שתי מנכ"ליות: שי לי שפיגלמן, מנכ"לית ישראל דיגיטלית וד"ר דורית טקס-מנובה, מנהלת בי"ח אסותא רמת החייל). אני מביאה כאן רק את דבריהם של מנכ"לי התאגידים המסחריים.

Gett: קשובים לפידבקים מבחוץ

מארק און, מנכ"ל Gett, סיפר שהעניין של החברה עם נושא הנגישות התחיל במקרה, כשיזם עיוור בן 17, עדי קושניר, שלח מייל לאחד המתכנים בחברה והציע להנגיש את הטכנולוגיה לאנשים עיוורים. החברה שיתפה פעולה עם קושניר והנגישה את האפליקציה.

גם השלב הבא של ההנגשה התחיל בעקבות פניה מבחוץ, אך היא היתה פחות נעימה. אורן בליצבלאו, נכה צה"ל עיוור המלווה בכלב נחיה, לא הורשה לעלות למונית של Gett עם הכלב, למעשה - נהג המונית הסתלק והשאיר אותו ברחוב. אורן העלה פוסט לפייסבוק, ומארק יצר איתו קשר, שוחח והבין לעומק את המקרה. באותו ערב שלח מארק הודעה לכל נהגי Gett ובה הודיע להם שהחוק אוסר עליהם לסרב להסיע כלבי נחיה. בהמשך, החברה הקדישה מאמצים להסברה בנושא הזה, בעזרת אורן בליצבלאו, מה שהביא לשינוי בהתנהגות שלהם.

מארק אמנם פעל מתוך אכפתיות אנושית, אך חשוב להבין שיש כאן גם פן עסקי, שכן החוק אוסר לסרב להסיע נוסעים עם כלבי נחיה, ותביעות נגד נהגים סרבנים עלולות לגרור קנסות כבדים. מארק אמר כי Gett תשתף פעולה עם נגישות ישראל בהרחבתן של הנגישות ושל המודעות לנושא בקרב נהגים. מסקרן לראות לאן זה יוביל.

סיסקו: חלק מתרבות ארגונית

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו, אמר שכחברה גלובלית עם 70,000 עובדים, נגישות היא חלק מנושא ההכללה (inclusion) המיושם לגבי כל סוגי האוכלוסיות (שפה ותרבות, מגדר, מוגבלות ועוד).

ההכללה יוצרת שיח שונה ומפרה בארגון בין עובדים ובין צוותים, ואף משפיעה על פיתוח החדשנות: החברה בוחנת איך הטכנולוגיה שהיא מפתחת יכולה להנגיש שירותים לכולם. למשל, פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לחבר מרחוק בין רופאים למטופלים רתוקי-בית (פרויקט משותף עם ישראל דיגיטלית).

איקאה: הגדלת בסיס הלקוחות

שוקי קובלנץ, מנכ"ל איקאה, אמר בפשטות "שמנו דגש על נגישות ואנחנו משקיעים בנגישות כי זה טוב לביזנס. אנחנו הבחירה הראשונה של אנשים עם צרכים מיוחדים כשהם מחפשים איפה לקנות דברים לבית". המחויבות של איקאה נגזרת גם מהחזון של החברה: ליצור חיי יום יום טובים יותר לכמה שיותר אנשים. זה כולל מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות.

קובלנץ ציין עוד שתי תועלות לעסק: זה טוב לעובדים (ואני מניחה שהוא התכוון לכך שזה טוב מנקודת מבט של מעסיק), כי הם לומדים לפתח מודעות ורגישות. וזה מייצר מחויבות חברתית וערך לנשמה – משהו שמאפשר לישון טוב בלילה, וגם זה חשוב.

אתגר ההנגשה הבא, אמר קובלנץ, הוא יצירת אפשרות להזמין מוצרים ישירות מהמדפים (בחנות, לא אונליין), ולקבל אותם הביתה. אפשרות זו תקל מאוד על אנשים עם מוגבלויות שונות. וכמו בכל עקרון של הנגשה - היא תקל בנוסף גם על כלל הלקוחות.

 

מנכ"לי משרדי פרסום ויובל וגנר בועידת נגישות 2018

מה משרדי פרסום יכולים לעשות כדי לקדם נגישות?

בפאנל זה ראיין יובל וגנר ארבעה אנשים מענף התקשורת והפרסום (בהם אביב לביא - יהיה בסדר, גל"צ; ותלם יהב - כתב רווחה בידיעות אחרונות). אני מתמקדת כאן בדבריהם של שני מנכ"לי משרדי הפרסום. בישראל כמעט שלא קיים שיח על אחריות תאגידית של משרדי פרסום, למרות שיש להם השפעה משמעותית על תפיסות חברתיות. לכן הקשבתי קשב רב לפאנל הזה.

מתי יצא לכם לראות אנשים עם מוגבלות מופיעים בפרסומות?

יובל שאל את אדם פולצ'ק, מנכ"ל ליאו ברנט: עם כל הכבוד לקמפיינים הנהדרים שאתם יוצרים פרו-בונו לנגישות ישראל כבר הרבה מאוד שנים, מה אתם עושים כדי לכלול אנשים עם מוגבלות בפרסומות שאתם יוצרים ללקוחות אחרים?

התשובה היתה יפה: פרסום צריך לפנות למכנה החברתי הרחב ביותר. כשעוסקים בקבוצות מיעוט אנחנו מסתכלים קודם כל על האדם ועל הסיפור שלו. אם הם יכולים להעביר את המסר הרלוונטי, האדם ישולב בפרסומת. (אני תוהה עד כמה העקרון המנחה הזה הוביל את לאו ברנט לשלב אנשים עם מגבלות בפרסומות שיצרו. מכיון שלא הוצגו דוגמאות של פרסומות, אני לא יודעת להשיב על השאלה).

עידו הר טוב, מנכ"ל גיתם BBDO, אמר בכנות רבה: אני חושב שעולם הפרסום לא עושה מספיק בנושא, בגלל שעובדים אצלנו אנשים מאוד מסוימים, הם נראים אותו הדבר, יש להם אותה עגת דיבור וכו'. לכן אנחנו צריכים לקלוט עובדים אחרים (אני מניחה שהוא התכוון, בין היתר, לאנשים עם מגבלות שיביאו איתם נקודת מבט חדשה, שפה חדשה וכו'), ונתחיל לעבוד על זה.

בנוסף, אנחנו צריכים להביא יותר אנשים עם מוגבלות שיהיו פרזנטורים. הסתכלתי על נועם גרשוני מדליק משואה בטקס ביום העצמאות, וחשבתי לעצמי: הוא יכול להיות פרזנטור מדהים.

להשפיע על המשפיעים

יובל שאל את המשתתפים עד כמה הם מקפידים על כך שהקמפיין והתקשורת השיווקית של הלקוחות שלהם יהיו נגישים. שני המשיבים אמרו שהחקיקה (שקודמה ביוזמת עמותת נגישות ישראל) מחייבת נגישות, ואין מקום לבחירה וולונטרית. אבל...

אדם מליאו ברנט הוסיף שהשאיפה היא להשתמש בטכנולוגיה שתאפשר להנגיש מראש את התוכן לכלל האוכלוסיה – בין אם מדובר באנשים שדוברים שפות שונות או אנשים עם מוגבלויות שונות.

גם עידו מגיתם BBDO, שחשף את העובדה שהוא נשוי ליועצת המשפטית של נגישות ישראל – מה שהעלה את המודעות שלו לנושא הנגישות – תולה תקווה בטכנולוגיה מנגישה, וסבור שמשרדי הפרסום צריכים לעזור לפתח אותה. "התפקיד שלנו הוא גם להעצים את השיח ברשתות החברתיות", אמר. אני לא יודעת באיזה אופן הוא התכוון לעשות זאת, אך הכיוון נשמע טוב.

עידו גם הצביע על ההבדל בין עסקים גדולים, שמנגישים את התקשורת השיווקית שלהם בכפוף לחוגי הנגישות, לבין עסקים קטנים יותר, שקשה להם להשקיע את המשאבים הנדרשים בהתאמות, תוכנות ושעות עבודה. "שם ההתמודדות שלנו יותר מורכבת, אבל השיח היום יותר ברור, ולכן קל יותר להשפיע".

 

עסקים ונגישות – אמת או חובה?

לסיכום שני הפאנלים, ניתן להסיק שלרגולציה יש תפקיד מהותי בקידום יישום הנגישות בעסקים בישראל, אבל לא פחות מכך – השיח החברתי-ציבורי מאפשר ליצור הבנה של הרציונל שמאחורי הרגולציה, כך שהיא מתקבלת (בחלק מהמקרים) לא כנטל אלא כמהלך חברתי-אנושי רצוי.

בנוסף לאילוץ הרגולציה, יותר ויותר חברות מבינות את הערך המוסף הטמון בהנגשה כמאפשרת שילובם של אנשים עם מוגבלויות כעובדים וכלקוחות (או כפרזנטורים) – בין אם זה קרה להן בגלל אילוץ חיצוני, בגלל מדיניות תאגידית גלובלית, בגלל ראיה עסקית או בזכות גישה ערכית.

למרות שכל המוטיבציות מובילות אל אותו היעד, אני מקווה שהגישה הערכית היא זו שתנחה את רוב העוסקים בדבר, ושהגישה העסקית תוכיח להם שזה כדאי.


קמפיין שיצר משרד הפרסום ליאו ברנט עבור נגישות ישראל

Related Post

שתפו עם חברים:
1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *