לקריאת המאמר אונליין בתוך המגזין הקליקו כאן

לקריאת פוסטים מקיפים שכתבתי בנושא קהילה גאה ואחריות תאגידית, הקליקו:

• הקשר בין אחריות תאגידית והקהילה הגאה
• הקהילה הגאה, תעסוקה וסביבת העבודה
• הקהילה הגאה ופרסום, שיווק וקשרי קהילה

הפוסט אחריות תאגידית והקהילה הגאה 2019 – מאמר שלי בדמרקר הופיע ראשון בשירלי קנטור

סדרת הפוסטים נכתבה בעזרת משובים של אנשים נדיבים מתוך הקהילה. פירוט בסעיף 'תודות' בסוף הפוסט.

הפוסטים הנוספים בסדרה

פוסט ראשון: מה הקשר בין להט"ב ואחריות תאגידית?
פוסט שני: פעולות בתוך הארגון (העסקה מגוונת וסביבת עבודה אינקלוסיבית)

הפוטנציאל העסקי: המון כסף

הקהילה הגאה נחשבת לבעלת כח קניה משמעותי. בארה"ב מוערך כי בשנת 2017 כח הקניה של צרכנים מקרב הקהילה היה מעל 917 מיליארד דולר. 75% מקרב בוגרים מהקהילה הלהט"ב, בני משפחותיהם וחברים, אמרו כי יחליפו מותג לכזה שנחשב לידידותי לקהילה הגאה.

בהינתן מחקרים המלמדים על כך שאנשים מעדיפים/מחרימים מותגים על בסיס ההתנהגות הערכית שלהם, ניתן להניח כי תמיכה של חברות ומותגים בלהט"ב – סוגיה המזוהה עם תמיכה בזכויות אדם, יכולה להשפיע לא רק על החלטות הקניה של להט"ב, משפחותיהם וחבריהם, אלא גם על החלטות של אנשים שערכי זכויות אדם מהווים שיקול בהחלטות הקניה שלהם.

בארה"ב, בה קיימת לשכת מסחר לאומית של להט"ב, ידוע על 1.4 מיליון אנשים מהקהילה הגאה, שיש בבעלותם עסק. נתון זה רלוונטי, בין היתר, כאשר תאגידים גדולים מקצים חלק מהרכש שלהם למקורות מגוונים, בהם עסקים בבעלות אנשים מהקהילה הגאה. אגב, הנתון המצרפי של הכח הכלכלי של הצרכנים + בעלי העסקים הוא 1.7 טריליון דולר. אני מניחה שנתונים (או הערכות) לגבי כח הקניה יוכלו לעזור להבהיר לחברות את הפוטנציאל השיווקי הטמון כאן.

מוצרים ושירותים אינקלוסיביים - גם לקהילה הגאה, כחלק מהכלל

לאור הנתונים הנ"ל, ניתן היה לצפות למצוא לא מעט שירותים ומוצרים שפונים אל להט"ב כלקוחות. הכוונה היא לאו דווקא לשירותים ומוצרים יעודיים לקהילה הגאה (כגון פעילות Go Out של רשת מלונות הילטון), אלא לשירותים ומוצרים אינקלוסיביים - כחלק מכלל הלקוחות (inclusion). במציאות, מעבר להפקות חד פעמיות סביב חודש הגאווה (שכבודן במקומן מונח. הן אינן טריויאליות כלל), לא מצאתי הרבה שירותים ומוצרים כאלה.

כיצד מוצר או שירות המיועד לכלל הציבור יכול להתאים ללהט"ב? להלן אביא שלושה סוגים של אפשרויות: (1) כלוּלים בשירות (שירות אינקלוסיבי): לתת שירות שמכבד להט"ב; (2) כלוּלים במוצר (מוצר אינקלוסיבי): להתאים מוצר/שירות כך שיתאים ללהט"ב או להגדיר להט"ב כחלק מקהל היעד של מוצר/שירות קיים; (3) כלוּלים בפרסום (פרסום אינקלוסיבי): להציג גם להט"ב בפרסומות של החברה / מותג המיועדות לקהל הרחב.

כלוּלים בשירות: שירות אינקלוסיבי

לפי הקריטריונים של התו הגאה של האגודה למען הלהט"ב בישראל, מדובר בעיקר בהתחייבות לתת שירות שוויוני ומכבד לכל אדם ולכל משפחה – ללא קשר לזהות מגדרית (על קריטריונים של התו הגאה הקשורים לסביבת העבודה, ראו בפוסט השני בסדרה). אני מניחה שהכוונה ב"מכבד" היא ללא ציניות, הערות מזלזלות וכו'.

היבט נוסף של רגישות בשירות קשור לאופן הפניה ללקוחות: לא לשאול לגבי בעל/אישה (במידה והשאלה רלוונטית לשירות/קניה), אלא לשאול לגבי בת/בן זוג.

וכמובן - מחויבות לפעול נגד כל גילוי להט"בפובי של לקוח במקום העסק, ולנקוט עמדה ברורה ומגוננת כאשר עובד או לקוח מוטרד על רקע זהותו המינית ו/או מגדרית, גם אם המטריד הוא לקוח.

דיזינגוף סנטר הוא החברה הראשונה שקיבלה את התו הגאה. הסנטר הוא מקום אינקלוסיבי לכלל המבקרים. זהו מקום בילוי אהוב על צעירים וצעירות מקהילת הטרנס, שמרגישים בו מוגנים ורצויים. גם הבחירה של הנהלת הסנטר להחליף השנה את פיית הסנטר בפיי הסנטר (חובי סטאר) מעידה על גישה שחוגגת את הרב גוניות.

כלוּלים במוצר: מוצר אינקלוסיבי

יש מוצרים (ושירותים שהם מוצרים) קיימים, שניתן פשוט להתאים גם לקהילה הגאה. מי אמר שרשימות של מתנות חתונה יכולה לשמח רק זוגות הטרוסקסואלים?

בנק הפועלים

דוגמא יפה שמצאתי בארץ היא של בנק הפועלים, אשר השיק לא מזמן הלוואה למימון תהליך פונדקאות ותרומת ביצית, בתנאים מיוחדים. ההלוואה מיועדת גם לזוגות מהקהילה הגאה.

בשיחה עם עופר סמו, מנהל פרויקטים ב"מרכז ערך משותף" של בנק הפועלים - מרכז שתפקידו לאתר צרכים חברתיים שמוצרי הבנק יכולים לסייע בפתרונם, למדתי על תהליך פיתוח המוצר.

סמו סיפר שהרעיון לפיתוח הלוואה זו, הגיע מהיכרותו עם זוג הטרוסקסואלי שהתמודד עם אתגרי הפונדקאות. כשהחל ללמוד את הנושא לעומקו, תוך דיאלוג עם ארגונים העוסקים בנושא זה, בהם ארגון אבות גאים והאגודה למען הלהט"ב, בדק גם את הצרכים של הקהילה הגאה.

את המודעות לצורך המשמעותי של אבות גאים בהלוואה לפונדקאות פיתח עוד קודם - כשניהל את סניף בנק הפועלים בכיכר רבין, שם היו לקוחות רבים מחברי הקהילה שהגישו בקשות להלוואה.

אחרי שקראתי דיון בקבוצת "עמותת אבות גאים" בפייסבוק שעסק בשאלה: מדוע המודעה של בנק הפועלים לא מעוצבת עם סממנים של הקהילה הגאה (למשל, צבעי דגל הגאווה), שאלתי את עופר סמו לגבי זה. הוא השיב שההלוואה מיועדת לכלל הציבור, ולכן לא מעוצבת ככזו המיועדת לקהילה מסוימת. כששאלתי אותו האם היה חשש בבנק מכך שתהיה התנגדות בציבור הרחב, בעיקר במגזר החרדי, אמר ש"היתה הסכמה מקיר לקיר שמדובר במוצר שמטרתו לעשות טוב – גם ללקוחות חרדים, גם לחילונים, גם ללהט"ב".

אפליקציית איזי

מנוע החיפוש איזי (אפליקציה ואתר), המאפשר למצוא עסקים על בסיס מיקום גיאוגרפי וע"פ המלצות משתמשים, יצר שת"פ עם התו הגאה, ומציג בחיפוש מהיר את כל העסקים שיש להם תו גאה ואת הארגונים המסייעים של הקהילה.
בנוסף, הציע איזי לעסקים שיצטרפו לתו הגאה בתוך חלון זמן מסוים, פרסום חינם במנוע החיפוש, בשווי 200 ₪. דוגמא יפה ונדירה של מותג ישראלי המקדם את קהילת הלהט"ב בקרב המגזר העסקי הכללי.

כלוּלים בפירסום: פרסום אינקלוסיבי - הדרך אל המיינסטרים

כאשר קבוצת אוכלוסיה מודרת ו"שקופה" - כזו שבד"כ לא רואים אותה או את הייצוגים שלה במרחב התקשורתי הכללי, ו/או שהייצוג התקשורתי שלה הוא על בסיס סטריאוטיפים שליליים, מתחילה להיות מוצגת באופן עקבי, חיובי ונורמטיבי בתקשורת שיווקית המיועדת לכלל הצרכנים, קיים סיכוי סביר שהאופן בו הקבוצה הזו נתפסת ע"י הציבור הרחב – ילך וישתנה. אנחנו מושפעים מהדימויים שאנחנו רואים באופן שוטף, בפלטפורמות שנתפסות בעינינו כמיינסטרים.

עד לא מזמן ראינו בפרסומות בישראל בעיקר משפחות וזוגות הטרוסקסואלים (בהירי עור, כמובן. הדרה היא הדרה היא הדרה), אך בשנתיים האחרונות יש ניצנים של שינוי. החל בפרסומת של ניסאן סנטרה ("מי מחליט מהי משפחה?"),

עבור בפרסומת של סופר פארם ("מה הדבר הכי קשה בלהיות הורה")

ועד הפרסומת של Oral-B ("מברשת שיניים חשמלית לכל ילד").

לאחרונה פרסם תיאטרון החאן בירושלים את המנוי הזוגי שלו באמצעות מגוון של 6 זוגות המנויים לתיאטרון: חילונים, דתיים, צעירים, מבוגרים, וגם זוג גברים (יו"ר ארגון חברותא להומואים דתיים ובן זוגו). אלישבע מזי"א, מנכ"לית תאטרון החאן, הסבירה בפשטות:

"רצינו להסתכל על החאן כמקום של דייטים, של רומנטיקה ירושלמית, והיה לנו חשוב שכולם יהיו בקמפיין – ולכן יש גם זוגות צעירים וגם מבוגרים, דתיים וחילוניים, וגם זוג הומואים — שיצר הרבה יותר תשומת לב ממה שחשבנו".

זוהי מהותה של הכללה (אינקלוסיביות): לראות את הלהט"ב - כחלק אינטגרלי מהכלל.

גם הבחירה של נייקי ישראל לצלם לקולקציית אביב 2017 נשים טרנסג'נדריות (במסגרת הנחיה של נייקי העולמית לצלם בכל מדינה קבוצת נשים מעוררות השראה) אינה טריוויאלית (ואפילו לא נעשתה לרגל שבוע הגאווה...), ועולה בקנה אחד עם עמדת המותג הגלובלי בנושא הקהילה הגאה (כחלק מתמיכתו בקידום שוויון של קבוצות מוחלשות שונות):

"אנחנו שואבים השראה מקהילת הלהט"ב לעמוד איתן מול כל צורות של אפליה ואי-סובלנות, ולחגוג את העיסוק בספורט על ידי כל האתלטים".

מה קורה כשלהט"בופובים תוקפים מותג התומך בקהילה הגאה?

כפי שציינתי בפתח הפוסט הראשון בסדרה, ברוב מדינות העולם, וגם בישראל, עדיין קיימת התנגדות, לעתים אלימה, כלפי להט"ב. לעתים ההתנגדות הזו מתבטאת בתקיפת חברות ומותגים שנתפסים כתומכים בקהילה הגאה או מזדהים איתה.

הפרסומת של סופר פארם (לעיל) גררה תגובות שליליות ואיום בחרם. למשל, התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית כתבה בפייסבוק: "...זו פרסומת שפוגעת במיליוני הורים שמחנכים את ילדיהם שמשפחה מורכבת מאבא ומאמא... אם תמשיכי לפגוע בנו וביקר לנו, אנחנו נפגע ביקר לך, ברווחים!". גם באתר סרוגים תקפו את הפרסומת, וסופר פארם הגיבה לסרוגים: "מדובר בפרסומת שנעשתה בשיתוף עם פייסבוק ועיריית תל אביב לרגל שבוע "הגאווה". ... הפרסומת נמצאת רק בפייסבוק ובבתי הקולנוע". במקור כללה התגובה של סופר פארם גם את המילים: "רק בקטנה".

התגובה הזו הרגיזה מאוד את הקהילה הגאה, שכן היא מבטלת את האינקלוסיביות של הפרסומת, ומצמצמת אותה לנישה המוגבלת של שבוע הגאווה, לערוצי שידור מוגבלים (בקטנה). האגודה איימה בחרם משלה.

כששאלתי (בכנס השנתי של ארגון מעלה) את אופיר גוטמן, מנכ"ל PG ישראל, האם היה חשש לפרסם פרסומת ל Oral-B עם שני אבות – לאור תקדים סערת סופר פארם, הוא השיב שלא, והוסיף שגיוון וההכללה הם חלק מהתרבות הארגונית בחברת PG. מזה 20 שנה פועלת בחברה קבוצת עובדים שעוסקת בקידום זכויות ורווחה של חברי קהילת הלהט"ב, וזה לגמרי באג'נדה של החברה.

כשמותג דגני הבוקר Honey Made פרסם ב-2014 בארה"ב סרטון ובו מגוון משפחות, בהן חד מיניות, הוא קיבל (גם) ביקורות שליליות רבות מאוד. התגובה של המותג למתקפה כלפיו (כמו גם דבריו של אופיר גוטמן) היא שיעור מצוין לכל מי ששוקלים לשלוח את המותג שלהם לחזית, כשהוא נושא מסרים ערכיים שנויים במחלוקת: אל תעשו את זה, אלא אם אתם בטוחים במאה אחוז שאתם עומדים מאחורי המסרים והערכים האלה. ואם אתם מותקפים – הגנו עליהם בגאון.

שוויוניות ואינקלוסיבות של להט"ב זהו מקרה פרטי של מימוש זכויות האדם לשוויון ולחירות. אם התאגיד או המותג שלכם מחויב לערכים של זכויות האדם ומתנהג בהתאם להם (ביחס לעובדים, ספקים, לקוחות וכו'), הרי שהוא יכול להגן על בסיס זה גם על זכויות הקהילה הגאה. נייקי, PG, Honey Made – הם שלושה מותגים שממחישים זאת, והם לא היחידים.

קידום אג'נדה ותרומה לקהילה - על ידי מותגים ומנהיגים עסקיים

כיום הציבור מצפה ממותגים לנקוט עמדות בסוגיות שנויות במחלוקת, ומפרגן להם בהעדפתם על פני מתחריהם ובנאמנות (אדלמן, 2017). ואכן ניתן לראות בשנים האחרונות לא מעט התבטאויות של מנהיגים עסקיים וגם של מותגים (לא בישראל) לגבי סוגיות שנויות במחלוקת. גם לגבי זכויות להט"ב.

מנהיגים שינוי – דוגמאות נבחרות (יש עוד!)

כשבארה"ב התקיים שיח ציבורי בנושא הכרה חוקית בנישואים בין בני/בנות אותו מין (2012), מנהיגים עסקיים ומותגים תמכו בחוק באופן פומבי.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, תרם 2.5 מיליון דולר מכספו הפרטי (הסכום הגבוה ביותר שנתרם אי פעם ע"י תורם אחד) כדי לתמוך בארגון שקידם באותו זמן הצעת חוק בוושינגטון להכרה חוקית בנישואים בין בני/בנות אותו מין.

גם רשת בתי הקפה סטארבקס, שמרבה להתבטא בסוגיות חברתיות, תמכה אז בפומבי באותה הצעת חוק, וזכתה לקריאת חרם מאורגנת מטעם אחד הארגונים החברתיים שהתנגדו לחוק. בתום אותה שנה, באסיפה השנתית של בעלי המניות, הטיח אחד מבלי המניות בהווארד שולץ, אז מנכ"ל החברה, כי ביצועי המניה ירדו ברבעון שאחרי הצהרת התמיכה והחרם שהיא חוללה. שולץ השיב לו כי השיקול המכריע בהחלטות ההנהלה מסוג זה, הוא טובתם של העובדים ולא שיקול כלכלי: "החברה מעסיקה 200,000 עובדים, ואנחנו רוצים ליישם את המגוון מכל הסוגים".

זוהי דוגמא נוספת הממחישה את חשיבות קיומו של "עמוד שידרה ערכי" איתן בתאגיד, כבסיס הכרחי לפעילות המקדמת אג'נדה חברתית.

כאשר מושל אינדיאנה חתם בשנת 2015 על חוק המאפשר לעסקים להפלות לקוחות על בסיס נטיה מינית, החל מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, במהלך מתמשך לשינוי החוק הזה. המהלך כלל ביטול עסקאות באינדיאנה ורתימה של עסקים נוספים למאמץ. בסופו של דבר הצליח בניוף להביא לשינוי החוק, ואף קיבל על כך פרס הוקרה מארגון ההסברה הלהט"בי האמריקאי.

מותגים עם אג'נדה – דוגמאות נבחרות (יש עוד!)

מהלך של קידום אג'נדה חברתית ע"י מותג צריך לכלול לפחות שני מרכיבים: יישום האג'נדה "בבית" (בתוך התאגיד אליה שייך המותג), וניראות במגוון נקודות מגע עם הצרכן/לקוח.

ככל שהפעילות כוללת הנעה של הצרכנים למעורבות (קניית מוצר ייעודי, חתימה על עצומה וכו') – יש סיכוי טוב יותר להעברת המסר ולזיהוי המסר עם המותג בעיני הצרכן.

מרכיב נוסף שקיים ברוב המהלכים האלה הוא תרומה לארגונים חברתיים המקדמים את האג'נדה הרלוונטית. בדרך כלל ארגונים אלה הם גם השותפים של המותג לבניית הקמפיין ולתיקשורו.

גלידה

אחד המותגים הפעילים והעקביים ביותר בסוגיות של זכויות אדם, הוא מותג הגלידה בן אנד ג'ריז (כיום בבעלות תאגיד יוניליוור). בשנת 1989 חברת בן אנד ג'ריז היתה המעסיקה הראשונה בוורמונט (מיקום מטה החברה) שנתנה ביטוח בריאות לכל בן/בת זוג של עובד/ת החברה – גם מאותו מין.

לאורך השנים המותג הביע תמיכה עקבית בחקיקה לקידום זכויות להט"ב. את התמיכה בהסדרה חוקית של נישואים בין בני/בנות אותו מין, הוא הביע בדרך יצירתית האופיינית לו: על גבי אריזת המוצר.

במסגרת הפעילות הפילנתרופית שלה, חברת בן אנד ג'ריז תורמת כסף לארגונים חברתיים של קהילת הלהט"ב. חשוב  לתמוך גם בפעילותן של עמותות אלה, שזוכות לפחות תמיכה מאשר עמותות העוסקות בנושאים קונסנזואליים.

המדינה הראשונה שאישרה בחוק נישואים בין בני/בנות אותו מין היתה ורמונט, בשנת 2009. לרגל המאורע הפכה גלידת Chubby Hubby לגלידת Hubby Huuby

בשנת 2012 תמך המותג בהצעת חוק דומה באנגליה: Apple-y Ever After

בשנת 2013 תמך המותג במאמצים דומים באירלנד באמצעות טעם EngageMint

באותה שנה 2013 – תמך במאבק באוסטרליה עם גלידת I Dough I Doug. המאבק לא צלח.

בשנת 2017 חזר המותג לתמוך במאבק ציבורי נוסף לקידום החוק באוסטרליה, באמצעות הכרזה מקורית (שיצרה הרבה באזז תקשורתי): בחנויות הרשת לא יימכרו יותר גביעי גלידה עם שני כדורים באותו הטעם, עד שנישואי בני/בנות אותו מין יוכרו בחוק.

בנוסף הוצבו בחנויות הרשת תיבות דואר וחולקו גלויות, והלקוחות הוזמנו לכתוב גלויה לחבר/ת הפרלמנט המועדף/ת עליהם. הרשת התחייבה להעביר את כל הגלויות לנמענים - עוד לפני מועד ההצבעה. האם הצעת החוק עבר הפעם? התשובה - בסיפור על המותג הבא...

AIRBNB

המשימה של חברת AIRBNB היא לגרום לכל אחד ואחת להרגיש שייכים ורצויים בכל מקום בעולם, בלי קשר למי שהם. ‏לחברה עמדה ומדיניות ברורה בנושא אי-אפליה, גיוון והכללה (על השתלשלות האירועים שהביאו לפיתוח המדיניות הזו תוכלו לקרוא כאן).

כשהתקיים דיון ציבורי באוסטרליה בשנת 2017 על החוק לנישואים בין בני/בנות אותו מין (אותו דיון שהזכרתי לעיל בהקשר של בן אנד ג'רי'ס), החברה העלתהה קמפיין (מצוין, לדעתי) בשם Until we all belong. הקמפיין נועד להמחיש ששוויון בנישואים זו סוגיה שנוגעת לכל אחד/אחת מהאוסטרלים, באמצעות הצגה של מספר סרטונים בהם אנשים סיפרו על קרובי משפחה שלהם (אח, בן, וכו') שאינם יכולים להתחתן, והביעו את תמיכתם בחתונה שווה לכולם.

כחלק מהקמפיין עוצבה טבעת לא שלמה, כשהמסר הוא שצריך לסגור את הפער. אנשים הוזמנו לרכוש את הטבעת ולענוד אותה לאות הזדהות, עד שהאיש/אישה שהם מכירים יוכלו להשתייך. האתר גם איפשר לאנשים להצטרף לתמיכה פומבית בהצעת החוק, באמצעות הצהרה באתר.

פיננסים

חברת הפיננסים Virgin Money הפיקה כרטיס אשראי בצבעי דגל הגאווה, שמאפשר ללקוחות להצהיר על ערכיהם, וגם לתרום כסף לארגון סטונוול, המקדם את זכויות הקהילה בבריטניה: על כל פעולה בכרטיס (בשלושת החודשים הראשונים לאחר פתיחת החשבון) החברה תורמת 1 ליש"ט לארגון.

מרגש לקרוא את הדברים שליוו את השקת הכרטיס:

"אנחנו מאמינים באופן נלהב בגיוון, שוויון ואהבה. אלה ערכי ליבה של המותג שלנו, ומשהו שאנחנו בוירג'ין מנסים לחיות לפיו בפעילויותינו בתוך הארגון ומחוצה לו. מסיבה זו, הכרטיס הדינאמי הראשון שאנו משיקים מציג בגאווה את הקשת בענן – הסמל המזוהה עם ערכים אלה."

קוסמטיקה

כמו בן אנד ג'ריז, גם מותג הקוסמטיקה הבריטי LUSH (הפועל ב-46 מדינות ברחבי העולם) ידוע במחויבותו לקידום ערכים של זכויות אדם (וזכויות בעלי חיים). התקשורת השיווקית של המותג אינקלוסיבית, ומציגה אנשים ממגוון קשת הלהטב"ק (כולל קוויר). למשל, ב Valentines Day הפרסום של המותג היה עם זוג הומוסקסואלים

Surprise the one you love with a Giant Rose Bombshell bath for two. This supersized rose and cirtus-scented fizzer makes for an indulgent Valentine's Day treat! ???https://t.co/r03mPiDp3Z pic.twitter.com/F8nR9TnQg8

— Lush North America (@lushcosmetics) January 31, 2018

דוגמא נוספת (ויש עוד): ביום אמבט הקצף הלאומי (כן! יש דבר כזה! ב-8 בינואר) עם זוג נשים

Happy National Bubble Bath Day! Tag someone you'd like to make a bubble beard with ??/ photo by @lush_ausnz

A post shared by Lush Cosmetics North America (@lushcosmetics) on Jan 8, 2018 at 4:53pm PST

ביולי 2015 יצא המותג, בשת"פ עם ארגוני להט"ב מכל העולם, בקמפיין גלובלי שמטרתו לעורר מודעות לכך שב-76 מדינות - להיות להט"ב זו עברה על החוק. הקמפיין יצר שיחה עם האשטג  #GayIsOk. בחנויות הרשת ברחבי העולם (למעט ב-80 חנויות במדינות בהן זה נחשב לפעילות לא חוקית) נמכר סבון עם ההאשטג, וכל ההכנסות ממכירתו יועדו להיתרם לעמותות במדינות השונות, שנבחרו ע"י צוות שייצג עובדים מהחברה ואקטיביסטים מהקהילה.

נמכרו מעל 100,000 סבונים (אני קניתי אחד בחנות בפראג), שיצרו תרומה של כמעט 400,000 דולר. פוסטים עם ההאשטג של הקמפיין הגיעו ל-30 מיליון איש, ויממה לאחר השקת הקמפיין, כשבית המשפט העליון בארה"ב פסק לטובת הכרה בנישואים בין בני/בנות אותו מין, נוספו עוד 40 מיליון.

בפברואר 2018 יצא המותג בקמפיין משותף עם ארגוני טרנס, במטרה לעורר מודעות לאפליה ממנה סובלים טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות, וליידע איך ניתן להתנהג באופן מקבל ותומך כלפי טרנס. המסר של הקמפיין היא #TransRightsAreHumanRight. החברה ריכזה מידע שימושי בנושא באתר שלה, כולל טיפים להתנהגות מקבלת ותומכת כלפי טרנסים וטרנסג'נדריות.

במשך תקופת הקמפיין הופשטו חלונות הראווה של חנויות הרשת מכל מסרים שיווקיים, והוצגו בה רק ציטוטים של דברים שנאמרו על ידי עובדי ועובדות החברה שהם טרנס. המהלך הזה הנכיח את הגורם האנושי הפנים ארגוני, חיזק את האותנטיות של המסר, וסייע ביצירת הזדהות עם העובדים ועם הקהילה.

המותג העלה פוסטים עם מסרים דומים גם לרשתות החברתיות

#TransRightsAreHumanRights

A post shared by Lush Cosmetics North America (@lushcosmetics) on Feb 20, 2018 at 4:20pm PST

הופקו חוברות עם מידע שימושי עבור טרנסים וטרנסיות, והן הונחו בערמות בחנויות הרשת, כך שכל הלקוחות יכלו לקחת מבלי לבקש ולמשוך תשומת לב. בנוסף, נמכר מוצר בשם "אמת פנימית" (סבון-מלחים שמתמוסס באמבטיה), שכל ההכנסות ממכירתו הופנו לארגונים המסייעים לקהילת הטראנס.

Lush is doing a trans rights event with “How to Be a Trans Ally” information booklets, charity items and everything. pic.twitter.com/MwAhePQAQE

— mo money ? (@Yeahmorgs) February 17, 2018

ובישראל....

השנה (2018) יצאו שני מהלכים יפים לקידום מודעוּת לכבוד חודש הגאווה, החורגים מהגבולות של מוצר ממותג או מודעת תמיכה.

גלובס 

הראשון הוא "מנהלים ומנהלות בגאווה" – מוסף ראשון מיוחד של עיתון גלובס בשת"פ עם ארגון LGBTech, שמציג מנהלים ומנהלות להט"ב בתפקידי ניהול בכירים במגזר העסקי, הציבורי והחברתי.

מוסף כזה יכול להשפיע בשני היבטים: (1) להשפיע על נקודת המבט של מנהלות ומנהלים סטרייטים (בעיקר במגזר העסקי - זירת הפעילות וקהל היעד הטבעי של גלובס) ושל אנשים בסביבת העבודה, (2) לתת השראה לאנשים מתוך הקהילה הגאה - אפשר להתקדם לעמדות ניהוליות בכירות, גם כשהזהות האמיתית חשופה וגלויה  (הרחבה נוספת על המוסף - בפוסט השני בסדרה, העוסק בהיבטים של סביבת עבודה).

ארומה תל אביב 

ארומה תל אביב הפיקה סרטון בשת"פ עם חוש"ן - חינוך ושינוי, שמציג את סיפור של ניצן, טרנסג'נדר (שלא מאמין בהגדרות :)). 3 דקות שצולמו בסניף ארומה - מה שמכניס את הסיפור להקשר נורמטיבי (אינקלוסיביות) שכולנו מרגישים איתו בנוח. ביום בו יתקיים מצעד הגאווה בתל אביב, הרשת תתרום לחוש"ן שקל אחד על כל כוס קפה שתימכר ברשת.

תכלס – האם מתאים למותג שלכם לקחת חלק בהובלת שינוי?

תמיכה בקהילת הלהט"ב היא חלק מתמיכה של עסקים בנושא גיוון והכללה ונושא זכויות האדם. מותג ששייך לחברה המיישמת ערכים אלה, גם בתוך הארגון, יכול לקדם גם כלפי חוץ אג'נדה התומכת בזכויות קהילת הלהט"ב. במיוחד אם זה רלוונטי לקהלי היעד שלו.

אפשר להתחיל עם בלון ניסוי או פיילוט סביב אירועי שבוע הגאווה, אבל לא להסתפק בזה, אלא ליישם שירות ושיווק אינקלוסיביים כל ימות השנה.

בסופו של דבר, וכנראה שלא בעוד הרבה זמן, מראה של משפחות וזוגות מאותו מין ושל אנשים עם זהות מגדרית לא בינארית (גבר או אישה) – יהיה הרבה יותר נפוץ ונורמטיבי. כדאי גם לזכור שמדובר, ככל הנראה, באחוז לא זניח מהלקוחות / צרכנים (אגב, לא רק צעירים!) ומהעובדים שלכם, שישמחו ויתגאו לגלות שאכפת לכם.

אז אם אנחנו מתקדמים לעבר הקשת... תחליטו אם אתם רוצים להוביל וליצור זיהוי זכיר של החברה/מותג שלכם עם הערכים הרלוונטיים, או להצטרף בסוף (ובכל מקרה - מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא).

אני ממליצה באופן גורף להתייעץ בתכנון מהלכים אלו (גם בהתלבטויות בשלב מוקדם) עם ארגונים חברתיים שזו האג'נדה שלהם, וכמו בכל מהלך של קידום ערך חברתי ע"י מותג – כדאי שהמהלך יהיה שותפות עם ארגון חברתי. כפי שראינו במקרה של בנק הפועלים, הארגונים החברתיים יכולים לתת תובנות משמעותיות, לסייע בהפצה וחשיפה לקהלי היעד הרלוונטיים, ולחזק את המימד הערכי של המהלך.

באתר של האגודה למען הלהט"ב תמצאו רשימת ארגונים העוסקים ומתמחים בהיבטים שונים. תמיד כדאי גם להוציא פניה לכלל העובדים שלכם, ולהזמין אותם להשתתף בחשיבה. יתכן שזה יהיה מקור לתובנות יקרות-ערך.

אם טרם קראת את הפוסטים הקודמים בסידרה, אולי יעניין אותך:

פוסט ראשון: מה הקשר בין אחריות תאגידית ולהט"ב?
פוסט שני: פעולות בתוך הארגון - בסביבת העבודה

תודה למי שעזרו לכתוב את סדרת הפוסטים

אני מודה מקרב לב לאנשים שעזרו לי לכתוב את סדרת הפוסטים הזו, קראו את הטיוטות, העירו, דייקו מונחים, הוסיפו דוגמאות והרחבות, והציעו שינויים.

זהו תחום תוכן שאיני בקיאה בו, וגם אין לי את התובנות והרגישויות של מישהי מתוך הקהילה. לכן המעורבות של המסייעים היתה כה חשובה. אז תודה לכם:

יגאל אברהמי – עד לא מזמן יו"ר דירקטוריון משותף של ארגון חוש"ן, שהקדיש מחשבה מעמיקה וכתב לי שפע הערות; ליעד אורתר - מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים; מירון אבידן – דוקטורנט לאחריות תאגידית באוני' מקגיל בקנדה, שהעבודה לצידו בארגון מעלה העמיקה את הרגישות שלי לסוגיה; אסף רוזנהיים - מנהל מחלקת ההשקעות של פרופימקס ואב גאה; אוראל שיינין - מנהל פיתוח באגודה למען הלהט"ב, שנתן לי רוח גבית והרבה תובנות מתוך עולמה הפנימי של הקהילה; אלישע אלכסנדר, ג'יי האריס - אירגון מעברים לקהילה הטרנסית; ג'רמי סיף ושחר גרמבק – LGBTech; עופר ארז - מנכ"ל הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים.

ואם אתם תוהים (ותוהות) מדוע אין ברשימה נשים, אז גם אני תוהה. פניתי לאנשים שאני מכירה באופן אישי, שעוסקים באחריות תאגידית מזוית זו או אחרת. איני מכירה נשים מהקהילה שעוסקות באחריות תאגידית. אשמח מאוד להכיר את אלו שעושות זאת, ולצרף את המשובים שלהן לפוסטים.

הפוסט להט”ב ואחריות תאגידית – פוסט שלישי: שיווק, שירות, קהילה הופיע ראשון בשירלי קנטור

"ככה זה כשאוהבים" היה סלוגן של מותג ישראלי חזק, שהידהד זמן רב במדיה הישראלית והרטיט לבבות עם פרסומות מרגשות במיוחד. הבעיה היא שהלקוחות של אותו מותג לא הרגישו אהובים. רבים מהם התלוננו על מחירים לא הוגנים ועל שירות לקוחות מניפולטיבי ולא קשוב. הלקוחות האלה הביעו את התסכול שלהם בקול רם במדיה החברתית, ומשם זה גלש לאיזכורים רבים במדיה המסורתית. סוף הסיפור כבר ידוע לכל ישראלי שמחזיק במכשיר טלפון סלולרי.

חברת הייעוץ הגלובלית BCG - The Boston Consulting Group פרסמה לאחרונה מסמך בו היא מגדירה את גישת ה One Branding (מיתוג אחד). גישה זו מדברת על איחוד של חווית העובד, חווית התאגיד וחווית המוצר – כתנאי ליצירת חווית מותג אמינה.

אסקור כאן נקודות מרכזיות מתוך המסמך. הנה הקישור למי שרוצה לקרוא את המסמך במלואו.

המציאות העסקית והחברתית מחייבת מיתוג אחד

מספר מאפיינים בשוק העכשווי מחייבים התייחסות אחרת ליצירת חווית לקוח: המדיה הדיגיטלית, הצרכנים המוּדעים, העובדים הצעירים.

המדיה הדיגיטלית חושפת פערים

המדיה הדיגטלית, ובפרט המדיה החברתית, מציפה על פני השטח סיפורים על הדרך בה חברות מתנהלות. לעתים החברות מספרות את הסיפור, ולעתים עובדים, צרכנים או ארגונים חברתיים מספרים אותו. המסרים עשויים להיות סותרים זה את זה, ואת סיפור המותג שהחברה מנסה לבנות.

כך קורה שמשקיעים, עובדים, צרכנים – נחשפים למידע לא קוהורנטי אודות החברה והמותג.

ציפיה לחוויה הוליסטית ואותנטית

הצרכנים של היום, בעיקר בני דור המילניאלס (גיל 18-34) מצפים לחוויה אותנטית והוליסטית באינטראקציה שלהם עם מותגים וחברות, אונליין ואופליין.

[אני פותחת סוגריים כדי להרחיב קצת על הנושא הזה, שלא מפורט במסמך, אבל חשוב להבין אותו: אותנטיות והוליזם משמעותן שיש הלימה בין המסרים הפרסומיים של החברה ושל מגוון המותגים שלה (במיוחד כשהם כוללים מסר ערכי) לבין איכות ומהות המוצר או השירות שלה, לבין איך שהיא מתנהגת כלפי הצרכנים, העובדים, הספקים וכל מי שבא איתה במגע.

למשל, חברה שהפרסום שלה או של המוצרים שלה מדבר על ערך/חוויה של משפחתיות, תטפח תרבות ארגונית ותנאי עבודה שמאפשרים לעובדים לאזן עבודה עם משפחה. או חברה שקמפיין של מותג אחד שלה יוצא נגד סטריאוטיפ היופי הנשי ומדבר בשבחו של היופי האינדבידואלי, לא תשתמש בסטריאוטיפ היופי הנשי נגדו היא יוצאת – במסגרת קמפיין של מותג אחר שלה].

פעילות להגשמת השליחות/ייעוד (purpose) שהמותג הגדיר לעצמו, היא הדרך המרכזית באמצעותה המילניאלס רוצים להיות מעורבים באינטראקציה עם המותג. למשל, קידום תזונה בריאה, העצמת נשים, שמירה על איכות הסביבה וכו'. המדיה החברתית משמשת להם מגפון כדי לבטא את דעתם – לחיוב או לשלילה.

למשל, לא מזמן ראיתי פוסט של אישה שנכנסה לחנות של רשת הממותגת כמזון בריא, והתעצבנה למראה ממתקים זוהרים מצבעי מאכל שעמדו למכירה לייד הקופה. היא צילמה את המוצרים והעלתה את התמונה לפייסבוק, וזו עוררה תגובות ושיתופים רבים שזעמו על ה"הונאה" מצד אותה רשת שהבטיחה בריאות ולא קיימה.

העובדים הם שגרירי המותג

ענף השירותים מהווה כיום 70% מהכלכלות המפותחות. עובדים הם המשאב המרכזי של ענף זה, ויש להם תפקיד קריטי בהצלחתן של החברות. חווית המותג מתעצבת בתודעת הלקוחות, במידה רבה תוך כדי האינטראקציה שלהם עם נותני השירות.

למרות זאת, רוב החברות מתעלמות מההיבט המיתוגי הזה, ודבקות במאמצי מיתוג רק באמצעות המוצר והשיווק. תחשבו על מסעדה עם מיצוב יוקרתי, מנות איכותיות, ומלצרים לא אדיבים. לכן, כדי שהצרכן יוכל לחוות את חווית המותג הרצויה, קודם כל העובד של החברה צריך לחוות אותה ולשדר אותה בהתנהגותו. איך עושים את זה?

מיתוג עובדים

כדי למנף את פוטנציאל המיתוג באמצעות העובדים, יש להפוך אותם לשגרירי המותג. לשם כך, כל תהליכי המיתוג בחברה צריכים להיות מנוהלים תוך ראיה אינטגרטיבית של תאגיד-מוצר-עובדים.

מיתוג העובדים מייצג את הבטחת המותג של החברה לעובדים בה (הצעת ערך לעובדים – Employer Value Proposition), לאנשים שרוצים לעבוד בה, ולאנשים שהחברה רוצים לגייס לשורותיה. כאמור – חברות רוצות להיות אטרקטיביות לעובדים איכותיים.

בדיוק כמו הצרכנים שרוצים להביע דעתם, גם עובדים צעירים (מילניאלס) דורשים שקולם יישמע בתוך החברה. הדרך בה הם חושבים ומדברים על מקום עבודתם – היא הבסיס למיתוג החברה. מומלץ לקיים תהליכים שיטתיים של איסוף מידע מהעובדים באמצעות ראיונות וסקרים, כדי למפות את התפיסות שלהם ביחס למקום עבודתם, ואת הציפיות שלהם.

המידע שיאסף הוא נקודת המוצא לעבודת-המשך: שילוב ההיבטים החיוביים באסטרטגיית המותג, ושיפור ההיבטים השליליים במסגרת עיצוב וחיזוק התרבות הארגונית. תרבות ארגונית בריאה המבטאת את ערכי המותג, היא תנאי לכך שהעובדים יחוו את הערכים האלה ביום יום, ויעבירו את זה הלאה. במסמך מובאות דוגמאות להקשר בין המיתוג לתרבות הארגונית בגוגל, אדידס ו- BMW.

לסיכום

התפיסה המתוארת כאן היא של ניהול אינטגרטיבי. מחלקת השיווק ומחלקת משאבי אנוש הן שחקניות שוות-משקל בתהליך הזה.

מחברי המסמך צופים שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר התקרבות בין מיתוג החברה, המוצר, והעובדים.

הפוסט מיתוג אחד הרמוני : עובדים + מוצר + חברה הופיע ראשון בשירלי קנטור

בשנת 1990 הכריז האו"ם על 1 באוקטובר בתור "International day of older persons". בשנת 2050 צפוי מספרם של הזקנים במדינות מפותחות להיות כפול ממספרם של הילדים, ואילו במדינות המתפתחות מספרם של הזקנים צפוי להכפיל עצמו לעומת מספרם כיום. זהו שינוי שמדינות וגופים ציבוריים, חברתיים ועסקיים צריכים להיערך לקראתו.

הזקנים של היום הם לא הזקנים של פעם, ואפילו הביטוי "זקנים" נשמע זקן מדי עבורם... לכן נקרא להם כאן: מבוגרים. דור הבייביבומרז (ילידי 1946-1964) יוצא לפנסיה ומשפיע בצורה דרמטית על עולם התעסוקה, השירות והצרכנות. בישראל בלבד מדובר ביותר מ- 800 אלף איש בני 65+.

זוהי אוכלוסיה הטרוגנית. היכולות, המשאבים והצרכים של המבוגרים שונים ומגוונים. המצב בריאותי, היקף החסכונות, מערכת התמיכה החברתית-משפחתית, יכולת הניידות ועוד – שונה מאדם לאדם. ובכל זאת יש מספר מכנים משותפים. ריכזנו על קצה המזלג היבטים שכדאי למנהלי האחריות התאגידית להכיר.

עובדים

אנשים רבים מעדיפים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפנסיה הרשמי, אם מפאת רצון להמשיך ולעסוק בפעילות משמעותית, ואם מפאת כורח כלכלי. בעידן בו מקומות עבודה הם מצרך מבוקש מאוד, חשוב להכיר כמה מהיתרונות שבהעסקת עובדים מבוגרים.

בנוסף לעובדה שעובדים מבוגרים מצוידים בנסיון וידע – משאב שנצבר ומשתכלל לאורך שנים, הם גם יודעים רבות על לקוחות מבוגרים אחרים, ועשוי להיות להם יתרון בפיתוח מוצרים ובמתן שירות ללקוחות אלה: סבלנות, רגישות, הבנת הצרכים, הבנת השפה.

אחת הדוגמאות המאלפות לעניין זה היא B&Q - רשת "עשה זאת בעצמך" הגדולה ביותר בבריטניה, המיישמת מדיניות גיוון בתעסוקה מזה שנים רבות. הרשת עשתה ניסוי ופתחה חנות בה כל העובדים הם בגיל 50+, ללא הגבלת גיל מירבי (העובד המבוגר ביותר עבר את גיל 90).

כעבור שנתיים הושוו ביצועיה של חנות זו לממוצע ברשת, ונמצא כי תחלופת העובדים בה נמוכה פי 6 מהממוצע ברשת, והיעדרות העובדים מהעבודה קטנה ב 40% מהממוצע ברשת. לממצאים אלה יש משמעות כספית מבחינת עלויות משאבי אנוש. בסקר לקוחות נמצא שהעובדים בחנות זו נתפסו כבעלי רמת מיומנות מקצועית גבוהה יותר, ואיכות השירות בחנות נתפס כגבוה יותר מבשאר החנויות. בשורה התחתונה, הרווחים בחנות זו היו גבוהים ב- 18% מהממוצע ברשת. סיד פריור (בצילום), העובד המבוגר ביותר בחברה, הצטרף אליה בגיל 76 ופרש בגיל 97!

ומה בישראל?

בסקר שנערך ב- 2013 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, נמצא כי 60% מהנשאלים תמכו בשינוי החוק המחייב פרישה, ותמכו בשילוב מבוגרים, גם מעל גיל 67, בשוק העבודה הציבורי ובשוק הפרטי.

ההפתעה הגיעה מהמשיבים בגילאי 18-34: שימו לב, 63.5% מהצעירים חושב שיש לשנות את גיל הפרישה. בני הגיל הצעיר מעריכים את ניסיונם ואת תרומתם של העובדים המבוגרים. כ-60% מהם סבורים כי עובדים מבוגרים הם עובדים מיומנים יותר, בעלי ניסיון, ומהווים נכס למקום עבודתם.

השארת עובדים מבוגרים במקום העבודה לאחר גיל הפנסיה, או קליטה של עובדים מבוגרים חדשים, עשויה להצריך התאמה של היקף המשרה או של תוכנה, ליכולות של העובד/ת המבוגר/ת. זאת כדי שגם המעסיק, גם העובדים וגם הלקוחות יפיקו את המיטב.

מוצרים ושירותים

המבוגרים הם קהל יעד פוטנציאלי למוצרים ולשירותים שעונים על צרכים הנוצרים עם הגיל. חברות שילמדו היטב את צרכיה של אוכלוסיה זו ויעשו התאמות של מוצרים ושירותים קיימים, או יפתחו מוצרים ושירותים יעודיים, עשויות להנות מנתח שוק שמגלגל עשרות מיליארדי ש"ח בשנה, ושיגדל במידה ניכרת בשנים הבאות.

לדוגמא, סל השירותים שמציעה אורנג' ללקוחות ותיקים. הסל כולל מכשיר מותאם לצרכי הגיל (מקשים גדולים, תצוגה ברורה, עוצמת שמע גבוהה במיוחד, תמיכה במערכות שמיעה ועוד), ושירות הדרכה על המכשיר בבית.

דוגמא נוספת – שירות ביטוח נסיעות לחו"ל לאנשים מבוגרים. סוכנות אלי ארליך מבטחת נוסעים עד גיל 100.

שירות לקוחות

מטבע הדברים, בעת מתן שירות ללקוחות מבוגרים, יש צורך בהסבר (בכתב או בעל פה) סבלני, נהיר ופשוט יותר, מאשר ללקוח הצעיר. לצערנו, נתגלו לא מעט מקרים של נסיונות מצד אנשי מכירות לנצל את חוסר ההבנה של אנשים מבוגרים, במטרה למכור להם מוצרים ושירותים ללא צורך. ארגון כן לזקן – המקדם זכויותיהם של זקנים, מדווח על ריבוי תלונות כנגד חברות סלולר ותקשורת המוכרות לזקנים חבילות התקשרות מיותרות, תוך ניצול מצבם. חשוב להקפיד על מדיניות ברורה בנושא זה, ולהטמיע אותה בקרב עובדי המכירות והשירות, ובפרט בקרב הצעירים שבהם.

חברה שתקפיד על הכשרת עובדים למתן שירות רגיש ונגיש ללקוחות מבוגרים, ותתקשר מידע זה לציבור, עשויה לזכות בהעדפתם של לקוחות אלה. העדפה יכולה להיווצר גם כאשר מובטח שירות ביתי או אחריות ארוכת-טווח על הרכישה.

מעורבות חברתית

אוכלוסית המבוגרים-זקנים-קשישים היא יעד נהדר להשקעה חברתית. זוהי אוכלוסיה שזקוקה מאוד לתשומת-לב אנושית ולתרומה כספית, לאחר שהוזנחה במשך שנים בשיח קשרי-הקהילה בארץ. כמו בכל פעילות השקעה חברתית בקהילה, חשוב לבסס את הבחירה באוכלוסית הזקנים כיעד חברתי על בסיס ראציונל עסקי כלשהו, כגון רלוונטיות ללקוחות או למותג.

בישראל נהוג להעלות לסדר היום הציבורי את מצבם הקשה של ניצולי השואה, אולם קשישים רבים, שאינם ניצולי שואה, זקוקים אף הם לעזרה. לעתים קרובות העזרה המהותית ביותר היא חברותא, שכן בגיל מבוגר מתמעטים החברים והביקורים המשפחתיים, והבדידות היא גורם לדכאון המחליש גם את הגוף.

לכל אותם אנשים שסבורים שמדובר במטרה חברתית עגומה, אפורה ולא סקסית, מומלץ לקרוא את הפוסט על הפעילות הצבעונית והמקסימה של מותג משקאות הסמוד'יס אינוסנט למען הזקנים באנגליה.

דוגמא מלהיבה נוספת היא הפרויקט של אינטל ארה"ב, יחד עם ארגון התנדבות הנוער Do Something "מחברים את סבא וסבתא לאינטרנט". הפרויקט מעודד צעירים להדרך את סבא וסבתא שלהם, או זקנים אחרים בקהילה, כיצד להשתמש ביישומים טכנולוגיים בסיסיים כגון גלישה באינטרנט, דיבור בסקייפ ועוד. עד כה, מעל 2,500 מבוגרים עברו הדרכות ולמדו להשתמש באינטרנט בזכות הפרויקט הזה.

בישראל קיימות דוגמאות בודדות של חברות שבחרו להתמקד באוכלוסיה זו. אחת מהן היא יצרנית המלט, נשר**, שנוסדה לפני קרוב ל- 90 שנה. החברה, שהגיל הממוצע של עובדיה קרוב ל- 50, ורבים מגימלאיה חצו את גיל ה- 90, בחרה למקד את המעורבות החברתית שלה באוכלוסיה המבוגרת.

נשר תומכת בפעילות של עמותת כן לזקן, וכן בפעילויות חברתיות של מועדוני קשישים ביישובים הסמוכים למפעלים. עובדי החברה מקיימים פעילות אישית עם הקשישים. ברמלה, למשל, התקינו עובדי המפעל ידיות בטיחות במקלחות, תאורת חירום ונורות חסכוניות במאות דירות של קשישים בעיר, המשתתפים בתכנית "קהילה תומכת" של אשל ג'וינט.

בבוא היום, כולנו נהיה זקנים. כדאי להתחיל, כבר היום, לשפר את התאמתה של החברה הישראלית לאוכלוסיה הזקנה. לטובת הורינו וילדינו, לטובת עצמנו, ולטובת כל אותם אנשים שאין מי שידאג להם.

* דוד וידר, מנכ"ל חברת ד.ב.דור פתוח עסקי ויזמות בע"מ, מומחה בהנגשה ויצירת סנרגיות לארגונים וחברות בתחום הגיל השלישי | 052-4493339 viderd2@gmail.com

** חברת נשר מפעלי מלט ישראליים נמנית על לקוחותיי

הפוסט אחריות תאגידית והגיל השלישי הופיע ראשון בשירלי קנטור