בשבוע החולף התעורר שיח ביקורתי זועם ברשתות החברתיות (שגלש בחלקו לטלויזיה ולרדיו), כלפי שתי פרסומות שהשתמשו בסטריאוטיפים שליליים: לגבי מבוגרים (בננה מרקיבה) ולגבי נשים (היסטריות שמרביצות לחברות שלהן כדי לא לשבת בפינת הבר, מתוך אמונה שזה פגע בסיכוי שלהן להתחתן במהלך שבע השנים הבאות).
הודות לרשתות החברתיות, השיחה לא נשארה בשוליים האקטיביסטיים, אלא שיתפה ציבור רחב. גם צעירים מחו נגד מודעת הבננה הרקובה, וגם גברים מחו נגד פרסומת הבירה הסקסיסטית.

תגובה לדוגמא

התגובה של חברת טמפו (יצרנית הבירה המדוברת) למחאה, משקפת את הבעיה עם פרסומות שמשתמשות בסטריאוטיפים שליליים. לכן אשתמש בה כדי לנתח את המקרה, ולהפיק ממנו תובנות שיעזרו לחברות הרוצות להתנהל באחריות:

"טמפו מכבדת את כל בני האדם, ללא הבדל, דת, גזע ומין. חברת טמפו מעסיקה מאות נשים ורואה חשיבות רבה למעמד הנשים בישראל. הפרסומת היא קומית ומבוססת על הקצנת סיטואציות מוכרות מהשיח הישראלי היומיומי והיא צוחקת עם נשים ולא על נשים. התרבות הישראלית עוסקת רבות בשוני שבין גברים ונשים ועושה זאת פעמים רבות בצורה הומוריסטית, כך גם הפרסומת שלנו. במידה ומישהו נפגע מהפרסומת, אנו מתנצלים על כך, לא הייתה לנו כל כוונה כזו".

 הפרסומת לא פוגעת ברגשות – היא פוגעת בקהילה

מחקרים רבים מצאו שלפרסומות יש brainprint (חותם קוגנטיבי) - הן מחזקות עמדות של אנשים לגבי תפיסות חברתיות. כשפרסומת משתמשת בסטריאוטיפ נפוץ, גם אם היא עושה זאת בהומור - ובמיוחד אם היא מקצינה אותו, היא מחזקת ומאששת את הסטריאוטיפ כתפיסה חברתית לגיטימית.
לכן, ההצהרה של חברת טמפו שהיא "רואה חשיבות רבה למעמד הנשים בישראל" לא מקבלת ביטוי בפרסומת שמשמרת דימוי נלעג ונחות של נשים. אמנם טמפו לא יצרה את הדימוי הזה, אבל היא עוזרת לטפח אותו.
הבעיה היא לא פגיעה ברגשות של אי-אילו נשים (או זקנים, או שמנים, או מזרחים), אלא פגיעה בנסיון לשנות את הדימוי החברתי של נשים (או של קבוצות אחרות) – אותו דימוי שמקשה עליהן לממש את הפוטנציאל שלהן ולהשתלב בחברה הישראלית (גם במקומות עבודה) באופן שוויוני.

את מי זה מצחיק?

סטריאוטיפים בפרסומות הם כמעט תמיד מצחיקים: בננה רקובה, נשים היסטריות, שמנות שלא מחוברות למציאות, מזרחים טפשים ועוד. השאלה היא את מי זה מצחיק? בתגובה של טמפו נכתב שהפרסומת "צוחקת עם נשים ולא על נשים". המציאות בשטח (כולל עצומה שפורסמה ברשת נגד הפרסומת) מלמדת שנשים רבות לא צחקו עם הבדיחה הזו.

קל מאוד לצחוק על אחרים – כבר כילדים אנחנו לומדים לעשות זאת. לעתים קרובות, האנשים שהם מושאי-הלעג מאמצים את הסטריאוטיפים, ומאמינים שהם באמת ראויים ללעג הזה. לכן נדמה שהם צוחקים מהבדיחות שלועגות להם. אבל אם תשאלו אותם בשיחה כנה, קרוב לודאי שהם יגידו שזה מעליב אותם, ושהם היו מעדיפים שלא יצחקו עליהם.

מותג שלקח את התובנה הזו למקום חיובי הוא Always, שבחר להעצים ילדות. אנשי השיווק של המותג יצרו סרטון הממחיש איך המונח "כמו ילדה" מייצג תפיסה סטריאוטיפית מזלזלת. כשבדקו בסרטון עם ילדות איך הן מרגישות לגבי הביטוי הזה, לקח להן קצת זמן להודות שזהו עלבון, ושהוא רחוק מהמציאות. גם הילדים והגברים שהשתמשו בביטוי הזה עומתו עם הנושא, והודו שהוא מעליב.

בדיחות סטריאוטיפיות נפוצות בכל תרבות וחברה. אבל יש הבדל בין בדיחה שמסופרת בין חברים, לבין בדיחה שמסופרת על ידי מותג, במיוחד במציאות החברתית הנוכחית שהופכת לפלורליסטית יותר ויותר. אז אם אתם רוצים להשתמש בסטריאוטיפ בפרסומת שלכם – עשו בדיקה כנה אם הוא מצחיק גם את האנשים אליהם הוא מתייחס. תשאלו אותם – אל תסמכו על תחושת הבטן שלכם, ולא על תגובות של "כמה מחבריכם הטובים" – בטח לא על מה שיאמרו השחקנים בפרסומת.

התנצלות זה לא מספיק

התגובה של טמפו מסתיימת במשפט: "במידה ומישהו נפגע מהפרסומת, אנו מתנצלים על כך, לא הייתה לנו כל כוונה כזו". אם החברה לא התכוונה לפגוע, אך גילתה שהפרסומת פגעה – ראוי שתיקח על כך אחריות, תודה שהפרסומת פוגעת ("במידה ומישהו נפגע" = אנחנו לא באמת יודעים אם מישהו נפגע, או לא באמת מוכנים להודות בכך), תתנצל ותפרט מה היא הולכת לעשות כדי שהטעות הזו לא תחזור על עצמה בעתיד.

עצה זו מיועדת לכל חברה שמושמעת כלפיה ביקורת בכל נושא שהוא: אם אתם לא מקבלים את הביקורת כלפיכם – הסבירו את העמדה שלכם, ועמדו מאחוריה (כפי שעשה מותג Cheerios בארה"ב, כשספג ביקורת ממתנגדי נישואים מעורבים - ראו כאן).

אם אתם כן מקבלים את הביקורת – קחו אחריות על האופן בו פעלתם, והסבירו אילו צעדים נקטתם כדי שזה לא יקרה שוב בעתיד. תגובה כזו תעיד על כך שאתם באמת קשובים למחזיקי הענין שלכם, שאכפת לכם מהם, שאתם לוקחים ברצינות את מה שהם אומרים, ושאפשר לסמוך עליכם. 

מרחב לאימפקט חברתי

אנחנו חיים במציאות של רשתות חברתיות, בה הכל חשוף ושקוף, המידע זורם מהר, אנשים מתחברים בקלות לאנשים אחרים עם עמדות דומות להם, ויוצרים קבוצות כח - לטוב (העצמה ושינוי חברתי) ולרע (שיימינג). מציאות בה היררכיות חברתיות מושטחות, קבוצות מודרות נכנסות ללב הקונצנזוס החברתי, והשיח בין אנשים פרטיים לבין נציגי ארגונים - שווה-כוחות יותר מאי-פעם.

כדאי שמנהלים בחברות יקדימו להבין את המציאות החדשה הזו, ויתאימו את החשיבה ואת ההתנהגות שלהם. הרשתות החברתיות הן מרחב נהדר ליצור בו אימפקט חיובי, ולהפיק מכך גם תועלת עסקית - במיוחד אם מנחים אתכם ערכים של אכפתיות, רגישות חברתית, אחריות והוגנות. אם תסתכלו שוב בפרסומת של Always שצברה קרוב לשישים מיליון צפיות, תבינו על מה אני מדברת.

הפוסט פרסומות לא פוגעות ברגשות הופיע ראשון בשירלי קנטור

בשנת 1990 הכריז האו"ם על 1 באוקטובר בתור "International day of older persons". בשנת 2050 צפוי מספרם של הזקנים במדינות מפותחות להיות כפול ממספרם של הילדים, ואילו במדינות המתפתחות מספרם של הזקנים צפוי להכפיל עצמו לעומת מספרם כיום. זהו שינוי שמדינות וגופים ציבוריים, חברתיים ועסקיים צריכים להיערך לקראתו.

הזקנים של היום הם לא הזקנים של פעם, ואפילו הביטוי "זקנים" נשמע זקן מדי עבורם... לכן נקרא להם כאן: מבוגרים. דור הבייביבומרז (ילידי 1946-1964) יוצא לפנסיה ומשפיע בצורה דרמטית על עולם התעסוקה, השירות והצרכנות. בישראל בלבד מדובר ביותר מ- 800 אלף איש בני 65+.

זוהי אוכלוסיה הטרוגנית. היכולות, המשאבים והצרכים של המבוגרים שונים ומגוונים. המצב בריאותי, היקף החסכונות, מערכת התמיכה החברתית-משפחתית, יכולת הניידות ועוד – שונה מאדם לאדם. ובכל זאת יש מספר מכנים משותפים. ריכזנו על קצה המזלג היבטים שכדאי למנהלי האחריות התאגידית להכיר.

עובדים

אנשים רבים מעדיפים להמשיך לעבוד גם לאחר גיל הפנסיה הרשמי, אם מפאת רצון להמשיך ולעסוק בפעילות משמעותית, ואם מפאת כורח כלכלי. בעידן בו מקומות עבודה הם מצרך מבוקש מאוד, חשוב להכיר כמה מהיתרונות שבהעסקת עובדים מבוגרים.

בנוסף לעובדה שעובדים מבוגרים מצוידים בנסיון וידע – משאב שנצבר ומשתכלל לאורך שנים, הם גם יודעים רבות על לקוחות מבוגרים אחרים, ועשוי להיות להם יתרון בפיתוח מוצרים ובמתן שירות ללקוחות אלה: סבלנות, רגישות, הבנת הצרכים, הבנת השפה.

אחת הדוגמאות המאלפות לעניין זה היא B&Q - רשת "עשה זאת בעצמך" הגדולה ביותר בבריטניה, המיישמת מדיניות גיוון בתעסוקה מזה שנים רבות. הרשת עשתה ניסוי ופתחה חנות בה כל העובדים הם בגיל 50+, ללא הגבלת גיל מירבי (העובד המבוגר ביותר עבר את גיל 90).

כעבור שנתיים הושוו ביצועיה של חנות זו לממוצע ברשת, ונמצא כי תחלופת העובדים בה נמוכה פי 6 מהממוצע ברשת, והיעדרות העובדים מהעבודה קטנה ב 40% מהממוצע ברשת. לממצאים אלה יש משמעות כספית מבחינת עלויות משאבי אנוש. בסקר לקוחות נמצא שהעובדים בחנות זו נתפסו כבעלי רמת מיומנות מקצועית גבוהה יותר, ואיכות השירות בחנות נתפס כגבוה יותר מבשאר החנויות. בשורה התחתונה, הרווחים בחנות זו היו גבוהים ב- 18% מהממוצע ברשת. סיד פריור (בצילום), העובד המבוגר ביותר בחברה, הצטרף אליה בגיל 76 ופרש בגיל 97!

ומה בישראל?

בסקר שנערך ב- 2013 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, נמצא כי 60% מהנשאלים תמכו בשינוי החוק המחייב פרישה, ותמכו בשילוב מבוגרים, גם מעל גיל 67, בשוק העבודה הציבורי ובשוק הפרטי.

ההפתעה הגיעה מהמשיבים בגילאי 18-34: שימו לב, 63.5% מהצעירים חושב שיש לשנות את גיל הפרישה. בני הגיל הצעיר מעריכים את ניסיונם ואת תרומתם של העובדים המבוגרים. כ-60% מהם סבורים כי עובדים מבוגרים הם עובדים מיומנים יותר, בעלי ניסיון, ומהווים נכס למקום עבודתם.

השארת עובדים מבוגרים במקום העבודה לאחר גיל הפנסיה, או קליטה של עובדים מבוגרים חדשים, עשויה להצריך התאמה של היקף המשרה או של תוכנה, ליכולות של העובד/ת המבוגר/ת. זאת כדי שגם המעסיק, גם העובדים וגם הלקוחות יפיקו את המיטב.

מוצרים ושירותים

המבוגרים הם קהל יעד פוטנציאלי למוצרים ולשירותים שעונים על צרכים הנוצרים עם הגיל. חברות שילמדו היטב את צרכיה של אוכלוסיה זו ויעשו התאמות של מוצרים ושירותים קיימים, או יפתחו מוצרים ושירותים יעודיים, עשויות להנות מנתח שוק שמגלגל עשרות מיליארדי ש"ח בשנה, ושיגדל במידה ניכרת בשנים הבאות.

לדוגמא, סל השירותים שמציעה אורנג' ללקוחות ותיקים. הסל כולל מכשיר מותאם לצרכי הגיל (מקשים גדולים, תצוגה ברורה, עוצמת שמע גבוהה במיוחד, תמיכה במערכות שמיעה ועוד), ושירות הדרכה על המכשיר בבית.

דוגמא נוספת – שירות ביטוח נסיעות לחו"ל לאנשים מבוגרים. סוכנות אלי ארליך מבטחת נוסעים עד גיל 100.

שירות לקוחות

מטבע הדברים, בעת מתן שירות ללקוחות מבוגרים, יש צורך בהסבר (בכתב או בעל פה) סבלני, נהיר ופשוט יותר, מאשר ללקוח הצעיר. לצערנו, נתגלו לא מעט מקרים של נסיונות מצד אנשי מכירות לנצל את חוסר ההבנה של אנשים מבוגרים, במטרה למכור להם מוצרים ושירותים ללא צורך. ארגון כן לזקן – המקדם זכויותיהם של זקנים, מדווח על ריבוי תלונות כנגד חברות סלולר ותקשורת המוכרות לזקנים חבילות התקשרות מיותרות, תוך ניצול מצבם. חשוב להקפיד על מדיניות ברורה בנושא זה, ולהטמיע אותה בקרב עובדי המכירות והשירות, ובפרט בקרב הצעירים שבהם.

חברה שתקפיד על הכשרת עובדים למתן שירות רגיש ונגיש ללקוחות מבוגרים, ותתקשר מידע זה לציבור, עשויה לזכות בהעדפתם של לקוחות אלה. העדפה יכולה להיווצר גם כאשר מובטח שירות ביתי או אחריות ארוכת-טווח על הרכישה.

מעורבות חברתית

אוכלוסית המבוגרים-זקנים-קשישים היא יעד נהדר להשקעה חברתית. זוהי אוכלוסיה שזקוקה מאוד לתשומת-לב אנושית ולתרומה כספית, לאחר שהוזנחה במשך שנים בשיח קשרי-הקהילה בארץ. כמו בכל פעילות השקעה חברתית בקהילה, חשוב לבסס את הבחירה באוכלוסית הזקנים כיעד חברתי על בסיס ראציונל עסקי כלשהו, כגון רלוונטיות ללקוחות או למותג.

בישראל נהוג להעלות לסדר היום הציבורי את מצבם הקשה של ניצולי השואה, אולם קשישים רבים, שאינם ניצולי שואה, זקוקים אף הם לעזרה. לעתים קרובות העזרה המהותית ביותר היא חברותא, שכן בגיל מבוגר מתמעטים החברים והביקורים המשפחתיים, והבדידות היא גורם לדכאון המחליש גם את הגוף.

לכל אותם אנשים שסבורים שמדובר במטרה חברתית עגומה, אפורה ולא סקסית, מומלץ לקרוא את הפוסט על הפעילות הצבעונית והמקסימה של מותג משקאות הסמוד'יס אינוסנט למען הזקנים באנגליה.

דוגמא מלהיבה נוספת היא הפרויקט של אינטל ארה"ב, יחד עם ארגון התנדבות הנוער Do Something "מחברים את סבא וסבתא לאינטרנט". הפרויקט מעודד צעירים להדרך את סבא וסבתא שלהם, או זקנים אחרים בקהילה, כיצד להשתמש ביישומים טכנולוגיים בסיסיים כגון גלישה באינטרנט, דיבור בסקייפ ועוד. עד כה, מעל 2,500 מבוגרים עברו הדרכות ולמדו להשתמש באינטרנט בזכות הפרויקט הזה.

בישראל קיימות דוגמאות בודדות של חברות שבחרו להתמקד באוכלוסיה זו. אחת מהן היא יצרנית המלט, נשר**, שנוסדה לפני קרוב ל- 90 שנה. החברה, שהגיל הממוצע של עובדיה קרוב ל- 50, ורבים מגימלאיה חצו את גיל ה- 90, בחרה למקד את המעורבות החברתית שלה באוכלוסיה המבוגרת.

נשר תומכת בפעילות של עמותת כן לזקן, וכן בפעילויות חברתיות של מועדוני קשישים ביישובים הסמוכים למפעלים. עובדי החברה מקיימים פעילות אישית עם הקשישים. ברמלה, למשל, התקינו עובדי המפעל ידיות בטיחות במקלחות, תאורת חירום ונורות חסכוניות במאות דירות של קשישים בעיר, המשתתפים בתכנית "קהילה תומכת" של אשל ג'וינט.

בבוא היום, כולנו נהיה זקנים. כדאי להתחיל, כבר היום, לשפר את התאמתה של החברה הישראלית לאוכלוסיה הזקנה. לטובת הורינו וילדינו, לטובת עצמנו, ולטובת כל אותם אנשים שאין מי שידאג להם.

* דוד וידר, מנכ"ל חברת ד.ב.דור פתוח עסקי ויזמות בע"מ, מומחה בהנגשה ויצירת סנרגיות לארגונים וחברות בתחום הגיל השלישי | 052-4493339 viderd2@gmail.com

** חברת נשר מפעלי מלט ישראליים נמנית על לקוחותיי

הפוסט אחריות תאגידית והגיל השלישי הופיע ראשון בשירלי קנטור

מי רוצה לתרום למען ילדים נזקקים? כולם! ומי רוצה לתרום למען זקנים נזקקים? (ששש....שקט באולם). חברות רבות מעדיפות לתרום לנושאים "סקסיים" מבחינה תדמיתית ותקשורתית, נושאים שלכאורה קל להתחבר אליהם מבחינה רגשית. התוצאה: קבוצות אוכלוסיה שונות המצויות במצוקה, כמו גם בעיות חברתיות מהותיות, נשארות מחוץ למעגל התמיכה של החברות העסקיות.

יש חברות שמעזות לבחור אוכלוסיה אחרת, וכך הן זוכות לקרדיט של מנהיגוֹת. קבוצת פישמן, למשל, בחרה לפני עשר שנים לתמוך באוכלוסית אנשים עם מגבלות, הרבה לפני שזה היה טרנדי. היום ידוע לכל שהקבוצה היא השותפה מספר אחת של ארגונים חברתיים וציבוריים לקידום האג'נדה הזו. מנהיגוּת.

זקנים הם מטרה חברתית לא אטרקטיבית, לכאורה. הם לא מתוקים – הם מקומטים, ובעצם הם מזכירים לנו משהו שלא משמח אותנו לחשוב עליו: כולנו נהיה כאלה יום אחד. אז זהו – שזאת סיבה שיווקית נהדרת לבחור במטרה החברתית הזו: היא רלוונטית לכולנו, כי כולנו נהיה זקנים, לכולנו יש סבים או הורים זקנים כבר היום, ולכמה מאיתנו יש אפילו יסורי מצפון על כך שאנחנו לא מבלים איתם זמן רב יותר.

בעצם, האוכלוסיה הזו מאוד קרובה לליבנו. אם כך, איך מגייסים תרומות למען זקנים בקמפיין שלא ישדר  תחושה מבאסת? רמז: להיות זקן זה לא בהכרח מבאס, ויש הרבה זקנים מגניבים.

סבתא סורגת קמפיין שמח

אחד הקמפיינים לשיווק עם מטרה חברתית המדליקים ביותר שאני מכירה הוא the big knit (הסריגה הגדולה) של חברת המשקאות הטבעיים הבריטית innocent drinks.

מזה שמונה שנים, אחת לשנה, החברה מזמינה את הציבור לסרוג כובעוני צמר קטנים וצבעוניים, לשלוח אותם למשרדי החברה, ולאחר שהם נחבשים על בקבוקי המשקה הם נמכרים ברשתות השותפות לקמפיין Sainsbury’s ו- Boots. עבור כל בקבוק שנמכר במסרת הקמפיין (שנמשך 3 שבועות), החברה תורמת 25 פני לעמותה ageUK הדואגת לרווחת הזקנים באנגליה.

אז מה יש בקמפיין הזה שהופך אותו לכל כך מוצלח? (לגזור, לשמור וליישם בבוא העת)

יצירתיות

הכובעונים הסרוגים הם רעיון יוצא דופן לסימון מוצר שמשתתף בקמפיין cause marketing. הם מושכים תשומת לב ובולטים מאוד על המדף. כמו כן, הקמפיין מורכב מהרבה פעילויות קד"ם נלוות יצירתיות (ראו פירוט למטה).

שיתוף הצרכנים

אחת המטרות של קמפיין cause marketing הוא לחזק את הקשר הרגשי בין הצרכן למותג. ברגע שצרכנים משקיעים זמן ומאמץ בסריגתכובעונים, הם מעורבים בקמפיין ו"מושקעים" בקשר עם המותג. בנוסף, צרכן שקונה בקבוק שמשתתף בקמפיין, קרוב לודאי שלא ימהר להשליך לפח את הכובעון המיוחד שקיבל. החלטת הרכישה משאירה חותם בתודעת הצרכן.

עקביות

הקמפיין נמשך מאז 2003 ברציפות. פרק זמן שמעיד על מחויבות אמיתית של החברה, ומאפשר להעמיק את החיבור שבמודעות הצרכנים בין המותג לבין המטרה החברתית. ההתמדה הזו מאפשרת גם להגדיל את האימפקט החברתי: עד כה נאספו 800,000 £ והשנה הוצב יעד של 200,000 £ נוספים.

שימוש בפעילויות קד"ם נלוות

הקמפיין לא מתחיל ונגמר על בקבוק המשקה, אלא נוכח במדיות שונות ומגוונות, כדי להגדיל את הבאזז, את המעורבות של הצרכנים ואת החוויה הכיפית: החברה מציעה לסורגים קיט הסברה כיצד לסרוג כובעון (יש הוראות למתחילים, בינוניים ומתדמים), כולל סרטונים ביוטיוב. החברה גם מזמינה את הצרכנים לצלם את הכובעונים על חברים שלהם ולהעלות לדף הפייסבוק של הקמפיין.

חמישה זוגות אופניים עם בקבוקי-ענק חבושים בכובעי-ענק מסתובבים ברחבי בריטניה במשך 15 יום ותופסים תשומת לב. הגולשים לאתר החברה מוזמנים לבחור את כובע השבוע (יש המון מועמדים!) ואת כובע השנה, וגם לנחש מי הסלבס שסרגו כובעים שונים שמוצגים באתר.

ערכיות ושקיפות

קמפיין cause marketing נועד, בין היתר, להעיד על האחריות החברתית של החברה ועל ערכי המותג. במקרה של innocent drinksמדובר בהלימה מלאה בין הקמפיין לבין אופן התנהלות החברה. לחברה יש דימוי שובב וצבעוני, אך גם ערכי ואחראי: היא מקפידה שהמשקאות שלה יהיו 100% טבעיים, מנהלת בקפדנות את ההשפעות הסביבתיות שלה, ותורמת לקהילה 10% מרווחיה. אין חשש לקוזווש.

בנוסף, החברה מפרטת לציבור מה מטרות הקמפיין (רכישת ציוד חימום לקשישים; מימון פעילויות להפגת הבדידות), כמה כסף נתרם מתחילת הקמפיין ב 2003 (800,000 £), מה היעדים השנה (800,000 כובעונים, 200,000 £), ומדווחת בזמן אמת ב 'hatometer' שבאתר כמה כובעונים נאספו ביחס ליעד שנקבע. ללא ספק – פעולות שמחזקות את האמון בקמפיין ובחברה.

קידום אמיתי של מטרה חברתית

הקמפיין מקדם את המטרה החברתית בכמה דרכים. ראשית, הוא מציף את הסוגיה (מצוקת הזקנים באנגליה) על פני השטח, וחושף נתונים אודותיה. שנית, הוא מוציא אותה מאפרוריותה המקומטת, וממצב אותה כמטרה שנעים לתמוך בה. פעולות אלו עשויות להשפיע על החלטות התרומה של חברות וארגונים אחרים.

בין הדרכים לעשות זאת: להציג זקנים שמחים ופעילים, לתת לקמפיין אופי שובב, ולאפשר לזקנים לקחת תפקיד פעיל ומשמעותי בקמפיין: העמותה השותפה אירגנה קבוצות סריגה ברחבי המדינה, וכ 80% מהכובעונים שנחבשים על הבקבוקים בקמפיין נסרגים ע"י זקנות המשתתפות בקבוצות אלו. ולסיום, כמובן, החברה מעבירה תרומה כספית לטובת הזקנים לקראת החורף, בו סובלים זקנים רבים מבדידות ומקור (מדובר באנגליה, להזכירכם).

לפני שאתם קופצים ללונדון לקנות בקבוק עם כובעון, אתם מוזמנים לצפות במקהלת הקמפיין, שרה שיר אהבה לסבתא הסורגת

הפוסט איך הופכים מטרה חברתית זקנה לקמפיין שיווקי סקסי? עם חשיבה יצירתית, התלהבות, ומחויבות ארוכת-טווח הופיע ראשון בשירלי קנטור