השבוע ביקרתי בתערוכת Balloon Story בנמל ת"א. בתערוכה מֵיצָגִים מרהיבים של אגדות-ילדים, שפוסלו ע"י 120 יוצרות ויוצרים (מקומיים ומחו"ל) באמצעות 600,000 (!!) בלונים.

בשנים האחרונות הבלונים קיבלו דימוי של עוכרי-מסיבות, בגלל הנזק הסביבתי שנוצר אחרי שהם מסיימים את חייהם והופכים לפסולת.

אם הם מושארים בשטח, או מופרחים לאויר ונושרים אי-שם לקרקע או לים, הגומי שלהם גורם לזיהום קרקע/מים ועלול לגרום לחנק של בעלי חיים.

כמו כן, בלון הוא מוצר חד-פעמי. ככזה, כל המשאבים שהושקעו בייצור שלו, וכל הפליטות שנוצרו תוך כדי הייצור שלו, יורדים לטמיון אחרי שימוש קצר.

אז האם תערוכת הבלונים היא נזק סביבתי אדיר-מימדים?

לא. קודם כל, מכיוון שהשימוש בבלונים האלה אינו חד-פעמי. הם משמשים בתערוכה במשך חודש וחצי.

שנית, מכיון שאחרי השימוש הם לא נעלמים בים או בשטחים פתוחים. בתום התערוכה כל הבלונים נאספים ומועברים למיחזור אצל היצרן בקולומביה.

וכאן מגיע הקטע המגניב: אחרי המיחזור הבלונים הופכים לצעצועים לכלבים!

ביציאה מהתערוכה אפשר לקנות צעצוע שעשוי מבלונים ממוחזרים.

הסיפור הסביבתי של הבלונים

בתערוכה מוצב שלט בו מצוין שהבלונים מתכלים ויש בו קוד לסריקה. הקוד מוביל לסרטון עם הסבר.

בעקבות הסרטון נכנסתי לשוטט באתר החברה שמייצרת את הבלונים, ובדקתי את דוח הקיימות שלה (שכתוב בספרדית, אבל צ'ט ג'יפיטי עזר לי לתרגם). הנה כמה עובדות מעניינות שגיליתי:

- יצרנית הבלונים היא Sempertex מקולומביה. יש לה גם נציגות בישראל.

- חומר הגלם העיקרי של הבלונים הוא לטקס - שרף של עץ גומי, ללא תוספת של חומרים פלסטיים או חומרים מזיקים. מכיון שהוא עשוי מ-100% חומרים טבעיים, הוא Biodegradable - מסוגל להתכלות, בהינתן תנאים מתאימים.

- בשנת 2022, בעקבות עליה בדרישות הצרכנים לבלונים שלא מזיקים לסביבה, החברה החלה לקנות לטקס מיצרנים שמגדלים את העצים ביערות עם ניהול סביבתי אחראי. כאלה שיש להם תקן FSC® (Forest Stewardship Council)

- מה ניתן לעשות עם בלונים ממוחזרים? חברת סמפרטקס החליטה להפוך אותם לצעצועים לכלבים!

כלכלה מעגלית: מינימום פסולת, מקסימום תועלת

מכיוון שחומר הגלם שנוצר אחרי תהליל המיחזור הוא עמיד, גמיש, אינו רעיל (גם הצבע עומד בכל תקני הבטיחות), וצבעוני, הרי שהוא מתאים בול לדרישות של צעצוע-כלבים. אז החברה המציאה ויצרה את מותג Dur לצעצועים בני-קיימא לכלבים.

למרות שזו קטגוריה שונה לגמרי מבלונים, המותג קשור לעולם השימחה וה-Fun.

זוהי דוגמא מקסימה לכלכלה מעגלית: החברה לוקחת אחריות על המוצר - החל משלב ייצור חומר הגלם ועד אחרי גמר השימוש, כדי להפוך אותו למוצר חדש עם חיים ארוכים.

מינימום פסולת. מקסימום תועלת. זוהי כלכלת העתיד.

יש כאן יצירתיות וחדשנות שתורמות לצמיחה עסקית.

המשוואה של עלות סביבתית <מול> תועלת אנושית

נקודה שחשוב לתת עליה את הדעת היא התועלת שמספק מוצר.

צריך תמיד להסתכל על שני צדי המשוואה; מצד אחד: מה ההשפעה הסביבתית של המוצר? מצד שני: איזה ערך הוא מספק בתמורה, לכמה אנשים? (ב"ערך" אני מתכוונת לערך לצרכנים/משתמשים, ולא בערך כספי ליצרנים).

התערוכה הזו, על מאות אלפי הבלונים (וחשמל רב שמשמש למיזוג האויר, ויוצר פליטות גזי חממה בתחנת הכח בחדרה), מספקת בילוי והנאה למאות אלפי אנשים, רובם ילדים. זה ערך לא מבוטל.

אז מה למדנו מהסיפור הזה?

1. לא כל תיוג של מוצר כמזיק לסביבה - מוצדק. חשוב להבין את הפרטים.

2. חשוב להבין את ההשפעה הסביבתית לאורך כל מעגל חיי המוצר: משלב חומר הגלם ועד לשלב שאחרי השימוש.

3. כלכלה מעגלית טובה יותר לסביבה (וכתוצאה מכך - טובה לבני האדם), ומהווה בסיס לצמיחה עסקית.

4. כדאי תמיד לספק מידע מדויק ומהימן אודות השפעות המוצר - בכל נקודת מפגש עם הצרכנים.ות.

לשם כך אפשר להיעזר בשירותי היעוץ שלי בנושא Sustainability Storytelling - איך לספר -בתוך הארגון ומחוצה לו- על פעילות הקיימות של המותג/חברה בצורה מעניינת, מרגשת ואמינה.

אם הנושאים האלה מעניינים אתכם.ן ואתם.ן רוצים.ות לדעת יותר:

א. בואו ללמוד על שיווק מקיים בקורס אימפקט מרקטינג באיגוד השיווק הישראלי (יתקיים בנובמר 2024). פרטים והרשמה: https://www.ishivuk.co.il/course/impact/

ב. אפשר להזמין את ההרצאה שלי (שתמיד מעוררת התלהבות בקהל) על חדשנות וקיימות כהזדמנות לצמיחה עסקית.

לסיום,

שימו לב לצילום של מיצג הבלונים עם דגל ישראל והסרט הצהוב. זה ממש אוקסימורון - חיבור בין עולם השמחה לבין עולם העצב של משפחות החטופים. זו מציאות חיינו ההזויה.
הלוואי שהעסקה תצא לפועל וכולם וכולן יחזרו כבר הביתה בשלום.

הפוסט בלונים – סיבה למסיבה או נזק לסביבה? על חדשנות וכלכלה מעגלית הופיע ראשון בשירלי קנטור

במוצ"ש שלאחר מרתון תל אביב, נחת בתיבת המייל שלי וידויו של מנהל אחריות תאגידית ספורטיבי וערני. כך כתב:

"רצתי ביום שישי במרתון תל אביב – אירוע מסחרי עם המון ספונסרים, דוכנים, ודיילות. בנוסף לעובדה שלא הייתה נגישות לאנשים עם מגבלות, ונאלצתי, יחד עם אדם נוסף, לעזור לאדם בכסא גלגלים להשתמש בשירותים, לא היה באירוע הזה שום סממן של אחריות חברתית או סביבתית.

מי שהכי בלטה בחוסר האחריות שלה היא יצרנית המים המינרלים שהיתה אחת מנותנות החסות הגדולות למרתון. במהלך הריצה ובסופה חולקו למשתתפים בקבוקי מים של חצי ליטר, ולא היה פח מיחזור אחד בכל המתחם, אפילו לא ליד הדוכן הענקי של החברה עצמה!

הדבר מראה שהדרך עוד ארוכה ולמעשה, החברה הזו הכניסה לעצמה 'חצי גול עצמי', כי אני מניח שאני לא היחיד ששם לב לבעית היעדר פחי המיחזור. בעיקר,אותה חברה החמיצה הזדמנות גדולה - כי יכלה, בלי מאמץ רב, להפגין אחריות חברתית-סביבתית ולשפר את המוניטין שלה בעיני עשרות אלפים האנשיםשהיו באירוע".

בלונדון עושים את זה אחרת

דוח הקיימוּת של Virgin London Marathon בשנת 2009 מאפשר הצצה לניהול האחריות התאגידית של האירוע. הנהלת המרתון הכירה בפוטנציאל ההשפעה העצום שיש לאירוע זה, והגדירה את מטרות ניהול הקיימוּת באירוע:

1. להפגין אכפתיות בנושא הקיימוּת

2. לצמצם השפעות סביבתיות של המרתון

3. למקסם מעורבות של מחזיקי ענין מרכזיים (נותני חסות, קבלנים, עמותות, מתחרים, קהל) ביוזמות קיימוּת סביב האירוע

ואכן נושא ההשפעות הסביבתיות נוהל בקפידה, תחת נהלים ומדדים, והתוצאות דווחו לציבור הרחב. בין המאמצים המקיימים שננקטו:

• כל חומרי ההסברה המודפסים של המרתון – הודפסו על נייר ממוחזר.

• כל התקשורת עם הנרשמים לתחרות נעשתה דרך האינטרנט, כדי למזער שימוש בנייר.

• מוכרי הקייטרינג במתחם האירוע התבקשו למכור מוצרי סחר הוגן, ככל האפשר, כדי להפגין אחריות חברתית.

• הותרה מכירת משקאות בבקבוקים מחומר ממוחזר בלבד.

• החולצות שקיבלו מסיימי המרתון בעלות תו WRAP המאשר ייצור אחראי World Responsible Apparel Production

• בשנת 2009 מוחזרה 67% מהפסולת שנותרה בתום האירוע.

התנהלות אחראית אמורה להיות מנת חלקו של כל ארגון. אני בטוחה שאם מארגני המרתון הבא ונותני החסות יקדישו מחשבה מראש לנושא האחריות החברתית-סביבתית של האירוע (במיוחד אם ישתפו בחשיבה מחזיקי ענין, כגון ארגונים סביבתיים וארגונים העוסקים בנגישות), הם יוכלו למצוא דרכים לצמצם השפעות שליליות, ובעיקר - לזהות דרכים להגדיל השפעות חיוביות על הסביבה ועל הקהילה, ולהרוויח גם נקודות זכות תדמיתיות, שכן מרתון הוא אירוע שמהותו היא השפעה חיובית - בריאותית וחברתית. אז למה לא למנף את זה הלאה?

עמיתי, ליעד אורתר, מנכ"ל משותף של חברת היעוץ ביונדביזנס, הפנה את תשומת לבי לקיומה של תוספת מיוחדת לעקרונות הדיווח של ה GRI המיועדת לתחום אירגון האירועים. ניתן למצוא מידע נוסף בקישור זה.

ועכשיו לא נותר אלא לראות איזה מרתון ירים את הכפפה, ולפרגן לו כאן בבלוג.

הפוסט מרתון בלי אחריות חברתית – או – הזדמנות פז שהוחמצה הופיע ראשון בשירלי קנטור