תפוח האדמה ניצלה במשך שעה לפני שהוגש לשולחנם של מנכ"לי החברות הגדולות.

פיליס גלזר, "כוהנת האוכל הבריא" (כך צוין בהזמנה לאירוע), הסבירה שיצרניות המזון המעובד מנסות ליצור תדמית נחותה לנשים שמכינות בעצמן אוכל בבית. ההיסטוריון הבריטי, טריסטרם סטוארט, תיאר (בהרצאתו במסגרת TED שהוקרנה באולם) כיצד כמויות אדירות של מזון מושלכות לאשפה בשלבי הגידול, הייצור והשיווק - מכיון שהן לא עומדות בסטנדרטים האסטתיים של תעשיית המזון.

ואז, כשהוא לוהט, הושלך התפוד לפאנל המנכ"לים שכותרתו: בזבוז המזון ותרבות הצריכה. מה אתם עושים כדי להתמודד עם הבעיה? שאלה אותם נטע אחיטוב, עיתונאית 'הארץ', שהנחתה את הפאנל. אני משערת שרבים בקהל שמילא את אולם המדיטק בחולון, הופתעו לשמוע את התשובות לשאלה הזו.

בזבוז מזון = בזבוז כסף של החברות

ג'יל גמון, מנכ"ל סוגת, אמר כי מבחינה עסקית, בזבוז חומר גלם מוגדר כ'פחת' ומהווה אובדן הכנסה פוטנציאלית. לכן יש לחברות אינטרס עסקי לצמצם ככל הניתן את המזון המושלך לאשפה.

איציק צאיג, מנכ"ל אסם, אמר כי באסם צמצום הבזבוז הוא יעד עסקי שמושקעים בהשגתו מאמצים רבים. הוא נתן כדוגמא מקרה של מוצר עוגות מוכנות, שרבות מהן הוחזרו מהקמעונאיות לאסם, מכיון שלא נמכרו בטווח זמן הטריות שלהן. אסם עשתה תהליך תכנון חדש יחד עם הלקוחות הקמעונאיות, והתוצאה חסכה 20% בהחזרת העוגות. מדובר בחסכון גדול מאוד של חומרי גלם ושל תשומות ייצור.

אשר לב, מנכ"ל רשת ארומה ישראל, אמר כי לארומה יש יתרון בכך שרוב המזון הנמכר בה מוכן במקום לפי הצורך, בין אם מדובר באפיית ככרות לחם או בחיתוך ירקות טריים לסלט. מכיון שאין בסניפים מלאי גדול של מזון מוכן, אין כמעט פחת.

תפקידו של השיווק: להקל על הצרכן לא לבזבז

בשונה מהדימוי השלילי שצויר לחברות, כמעודדות צרכנות מיותרת ובזבזנית, משתתפי הפאנל דווקא הציגו מציאות שונה – כזו המקלה על הצרכנים לצרוך באופן מושכל. קחו למשל את מבצעי 1+1, המושמצים מעת לעת בטענה שהם מעודדים אנשים לצרוך יותר מכפי שהם צריכים. מנכ"ל אסם הסביר כי מבצעים אלה מתוכננים באופן הגיוני על סמך מידע אודות ממוצע הקניה. למשל, אם ממוצע הקניה הוא 1.8 יחידות, המבצע יעודד רכישה של 2 יחידות, אבל לא מעבר לזה, כי אין בכך הגיון שיווקי. כלומר המבצעים לא מנסים לשנות הרגלים, אלא להציע מבצעים אטרקטיבים שעונים על הדפוסים הקיימים.

פעילות אחראית נוספת מבית אסם קשורה ליצירת אריזות מפוצלות. למשל, קופסת דגני בוקר פייבר 1 של נסטלה מכילה כיום שתי שקיות-משנה, במקום שקית אחת גדולה בעבר. השינוי נעשה לאחר שאסם מצאה כי יש הצורכים את המוצר בקצב איטי, יחסית, ולכן שקית אחת לא מצליחה לשמור על טריות לאורך זמן. כך נמנעת השלכה של חלק מהמוצר לאשפה ע"י הצרכנים.

קטן זה אפשרי – גם ברשת ארומה ישראל. מנכ"ל ארומה אמר כי מתן האפשרות ללקוח לבחור בין שני גדלים של מנות (חצי כריך או כריך; סלט קטן או גדול), מקל על הלקוח, מועיל לרשת, וחוסך כמות גדולה של מזון שעלול היה להיות מושלך לאשפה, לוּ אנשים היו קונים מנות גדולות יותר מכפי שהם באמת רוצים. לב הדגיש כי מדיניות השיווק של הרשת אינה מכירתית, ואין נסיון "לדחוף" ללקוחות כמה שיותר. למשל, הקופאים לא מציעים ללקוחות להגדיל את המנה.

מוטי קרן אמר כי מגה קמעונאות* משקיעה ביצירת הרגלי צריכה נכונים כבר מגיל צעיר, במסגרת תכנית חכמים ברבוע לצרכנות נבונה במערכת החינוך. התכנית נוצרה ע"י מגה ופועלת מזה 11 שנה.

ובכל זאת - מה קורה עם הפסולת?

רשת ארומה מצאה פתרון שמאפשר לה "לסגור את הלולאה" בעזרת ארגון יוזמת האנרגיה הטובה. מדי יום מועבר טון של פסולת אורגנית, הנוצרת במפעלי הייצור של החברה, לטובת תהליכי חקלאות אורגנית. הפסולת מועברת לחווה חקלאית-חינוכית ומשמשת בחלקה מזון לתרנגולות-חופש, ובחלקה חומר גלם לקומפוסט. חברת אסם תורמת לארגון לתת מזון שנותרה לו תקופת תוקף קצרה. אפרופו תוקף - ג'יל גמון, מנכ"ל סוגת, התריע כי הנחיות "פג תוקף" של משרד הבריאות מחמירות יתר על המידה, וגורמות לאנשים להשליך לאשפה מזון יבש, כגון אורז, שאינו מקולקל ושניתן לאכילה ללא כל חשש.

הפתרון אפשרי רק באמצעות שיתוף פעולה בין הירוקים לצרכנים לעסקים

הדברים שנאמרו בפאנל הבהירו כי יש במשק שחקנים עם מודעות ואחריות בנושא צמצום פסולת מזון. אבל ברור שלא כל החברות בישראל פועלות בדרך דומה. מוטי קרן אמר כי גם אם כיום רוב הצרכנים מעדיפים את הרשתות שמציעות מחירים נמוכים ביותר, בעתיד הם יעדיפו את הרשתות שמפגינות אחריות חברתית וסביבתית. חברות שמושכות לקוחות רק באמצעות מחירים נמוכים ומבצעים שמעודדים צריכת-יתר – יתקשו לשרוד לאורך זמן, בפרט במציאות של עולם שקוף, בו הציבור נחשף בקלות לדרך בה החברות מתנהלות. קרן קרא לאדם טבע ודין לעודד את הציבור לצרוך מוצרים שמיוצרים ומשווקים באחריות, ובמקביל – לקדם רגולציה שתדחוף את כל השוק להתנהלות אחראית יותר: "תדחפו את כל התעשיה – אנחנו נעשה את זה. יש לכך גם הצדקה כלכלית".

*חברת מגה קמעונאות נמנית על לקוחותיי

הפוסט האם החברות בישראל מעודדות ביזבוז מזון? הופיע ראשון בשירלי קנטור

ארבעים אנשי שיווק, רכש, ואחריות תאגידית של יצרניות ומשווקות מוצרי הצריכה המובילים בישראל, התכנסו במרכז לחינוך סביבתי של פארק חירייה, למפגש שארגנו מעלה ואדם טבע ודין. הם באו כדי לשמוע על פתרונות חדשנים ומעשיים להתמודדות עם אתגר חוק האריזות החדש. החוק שם תג מחיר על העלויות הסביבתיות שמייצרת כל אריזה, ומחייב חברות לחשוב באופן יצירתי על הפחתת משקל האריזות עצמן, שימוש בחומרים ממוחזרים או בחומרים שקל למחזרם, ועל פתרונות מחוץ לקופסא.

מעצבי המוצר יאיר אנגל וטל קמיל הציגו דוגמאות מעוררות השראה, כגון אריזות למילוי חוזר או מוצרים שנמכרים כשירותים (לדוגמא שטיחי אינטרפייס שמושכרים לשימוש עד להחלפתם בחדשים).

גלעד אוסטרובסקי מארגון אדם טבע ודין, הציג את הפתרונות השונים להתמודדות עם פסולת האריזות. למרות שמאוד טרנדי לדבר היום על מיחזור, זהו אינו הפתרון היעיל ביותר מבחינה סביבתית, שכן הוא כרוך בהשקעת משאבים רבים (אנרגיה, מים ועוד). קודמים לו פתרונות של שימוש חוזר באותה אריזה (למשל, אריזות מילוי), ולפני הכל: מניעה - כלומר, צמצום כמות החומר לייצור כל אריזה עד למינימום האפשרי.

הטכנולוג הראשי של קוקה קולה בישראל, דב לנדמן, הציג את התהליך שעבר בקבוק המשקה המיוצר והנצרך בכמויות אדירות, ועל כן טביעת הרגל האקולוגית שלו אדירה. מסתבר שכדי להפחית גרמים ספורים במשקל של כל בקבוק, נדרשים מאמצים טכנולוגים ותפעוליים רבים. לאורך השנים הופחת משקל הבקבוק, והמאמצים נמשכים.

הכי מדליקה היתה ההרצאה של טום סזאקי – מייסד ומנכ"ל החברה האמריקאית TERRACYCLE שמצאה פתרונות יעילים למיחזור אריזות של מוצרים שונים. אחד הקשיים בתהליך המיחזור נעוץ בעובדה שאריזות שונות מחומרים שונים נאספות יחדיו, ונדרשים מאמצים רבים כדי למיין ולהפריד אותן לפני שאפשר להתחיל במיחזור (כל חומר ממוחזר בנפרד). TERRACYCLE רותמת צרכנים אכפתיים לטובת איסוף אריזות מסוג אחד (החברה תורמת תמורתן כסף לעמותות), וגם עושה מבצעי איסוף לאריזות מסוג אחד ברשתות קמעונאיות.

מה היא עושה עם האריזות? הפתרון המועדף, כמו שאמר אוסטרובסקי, הוא שימוש חוזר. למשל, הפיכת בקבוקי משקה פפסי ריקים – לדשן אורגני לצמחי בית. פתרון אחר הוא מיחזור האריזות - עיבודן לחומר "נחות" יותר, ושימוש בו לייצור מוצרים אחרים, כגון ספסלי פלסטיק. החברה גם משתמשת באריזות של מוצרי מותגים לייצור כל מני מוצרים מגניבים, כגון תיקים. אבל זה בעיקר בשביל הקטע - זה לא פתרון מהותי לבעית כמויות האריזות.

בקיצור, אם לא העליה במחירי התשומות, ולא לחץ צרכני, הרי שחוק האריזות מעורר את החברות להתחיל לחשוב "ירוק" יותר כבר עכשיו, ואני צופה שבקרוב נתחיל לראות פתרונות מעניינים על המדפים בחנויות בישראל.

[דוגמאות למה שצפוי לנו אפשר למצוא בפוסט האם חברות צריכות ויכולות להשפיע על התנהגות הצרכנים]

מחנכים היום את צרכני המחר (או: מי בכלל רוצה אריזות ירוקות?)

למחרת המפגש בחירייה התקיים במדיטק בחולון הכנס השנתי של חכמים בריבוע – תכנית לקידום צרכנות אחראית של מגה קמעונאות. מדובר בתכנית חינוכית* שמטרתה הקניית כלים לצרכנות אחראית בקרב תלמידי בתי ספר. התכנית מועברת למורים, והם אשר מלמדים את התלמידים. התכנית פועלת כבר תשע שנים בעשרות בתי ספר בארץ, ומובילה אותה יעל לבנטל לב-רן, מנהלת האחריות התאגידית של קבוצת אלון, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, ספקים גדולים של מגה, וגם ארגונים חברתיים.

הפוסט צרכנות [בת-קיימא] או נמות הופיע ראשון בשירלי קנטור