תודה רבה על הפידבק עפרה. מסכימה איתך שהמחאה החברתית היא מניע משמעותי, ושהרגולציה היא מכתיב-הפעולה האפקטיבי ביותר. הבעיה היא שהממשלות בעולם הולכות ונחלשות. לא במקרה נעשתה ההצהרה הזו במדינה בה נדמה שהממשל פועל בניגוד לאינטרס הציבורי הרחב (מחויבות ליעדי האקלים, אופן ההתמודדות עם אתגרי ההגירה וכו’). ודווקא בגלל שאת מכירה את המדינה הזו מבפנים בתקופה האחרונה, יהיה מעניין לדעת איך את רואה את מערכת היחסים בין התאגידים לממשל שם (אני יכולה לחשוב למשל על פתרון מצד רגולציות מקומיות פרו-אקולוגיות, כמו בקליפורניה וניו יורק)

עם זאת, מה שיוביל את השינוי האמיתי בהתנהלות התאגידים זו רגולציה.

כפי שאני רואה את התנהלות תאגידי הענק כיום, רגולציה וחקיקה משמעותית היא היחידה שמצליחה לשנות מהלכי ייצור ופיתוח אצל התאגידים והיא זו שמשפיעה גם בהיבטים נוספים של התנהלות התאגיד מול מחזיקי העניין שלו.

אם התאגידים אינם עומדים בגבולות שמציב המחוקק, הם נקנסים ומאבדים את האישור לפעולה ולמכירה של מוצר בעייתי.

אז אני מתחברת לדברים של ליעד, על המגזר הציבורי לחוקק ולהנהיג. ואוסיף, ישר כוח לארגוני המגזר השלישי. להם תפקיד חשוב בהנעת השינוי הזה, כי ללא המחאה, הלחץ הציבורי ושינוי השיח שהניעו, התאגידים לא היו יוצאים בהצהרה הזו.