צרכנות [בת-קיימא] או נמות

צרכנות [בת-קיימא] או נמות

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: מותגים ושיווק, תגיות: , , , , , , , , ,

השבוע התקיימו שני אירועים שונים לחלוטין שעסקו בנושא דומה: הצורך לשנות את הרגלי הצריכה ואת הרגלי הייצור והשיווק | בעוד אוכלוסית העולם גדלה במהירות ומפתחת תאבון צרכני, משאבי הטבע מצטמקים ונהיים נדירים | הפתרון: מודעוּת, אחריות, התייעלות וחדשנות | בעולם קוראים למגמה הזו: צרכנות בת קיימא Sustainable Consumption  

ארבעים אנשי שיווק, רכש, ואחריות תאגידית של יצרניות ומשווקות מוצרי הצריכה המובילים בישראל, התכנסו במרכז לחינוך סביבתי של פארק חירייה, למפגש שארגנו מעלה ואדם טבע ודין. הם באו כדי לשמוע על פתרונות חדשנים ומעשיים להתמודדות עם אתגר חוק האריזות החדש. החוק שם תג מחיר על העלויות הסביבתיות שמייצרת כל אריזה, ומחייב חברות לחשוב באופן יצירתי על הפחתת משקל האריזות עצמן, שימוש בחומרים ממוחזרים או בחומרים שקל למחזרם, ועל פתרונות מחוץ לקופסא.

מעצבי המוצר יאיר אנגל וטל קמיל הציגו דוגמאות מעוררות השראה, כגון אריזות למילוי חוזר או מוצרים שנמכרים כשירותים (לדוגמא שטיחי אינטרפייס שמושכרים לשימוש עד להחלפתם בחדשים).

גלעד אוסטרובסקי מארגון אדם טבע ודין, הציג את הפתרונות השונים להתמודדות עם פסולת האריזות. למרות שמאוד טרנדי לדבר היום על מיחזור, זהו אינו הפתרון היעיל ביותר מבחינה סביבתית, שכן הוא כרוך בהשקעת משאבים רבים (אנרגיה, מים ועוד). קודמים לו פתרונות של שימוש חוזר באותה אריזה (למשל, אריזות מילוי), ולפני הכל: מניעה - כלומר, צמצום כמות החומר לייצור כל אריזה עד למינימום האפשרי.

הטכנולוג הראשי של קוקה קולה בישראל, דב לנדמן, הציג את התהליך שעבר בקבוק המשקה המיוצר והנצרך בכמויות אדירות, ועל כן טביעת הרגל האקולוגית שלו אדירה. מסתבר שכדי להפחית גרמים ספורים במשקל של כל בקבוק, נדרשים מאמצים טכנולוגים ותפעוליים רבים. לאורך השנים הופחת משקל הבקבוק, והמאמצים נמשכים.

הכי מדליקה היתה ההרצאה של טום סזאקי – מייסד ומנכ"ל החברה האמריקאית TERRACYCLE שמצאה פתרונות יעילים למיחזור אריזות של מוצרים שונים. אחד הקשיים בתהליך המיחזור נעוץ בעובדה שאריזות שונות מחומרים שונים נאספות יחדיו, ונדרשים מאמצים רבים כדי למיין ולהפריד אותן לפני שאפשר להתחיל במיחזור (כל חומר ממוחזר בנפרד). TERRACYCLE רותמת צרכנים אכפתיים לטובת איסוף אריזות מסוג אחד (החברה תורמת תמורתן כסף לעמותות), וגם עושה מבצעי איסוף לאריזות מסוג אחד ברשתות קמעונאיות.

מה היא עושה עם האריזות? הפתרון המועדף, כמו שאמר אוסטרובסקי, הוא שימוש חוזר. למשל, הפיכת בקבוקי משקה פפסי ריקים – לדשן אורגני לצמחי בית. פתרון אחר הוא מיחזור האריזות - עיבודן לחומר "נחות" יותר, ושימוש בו לייצור מוצרים אחרים, כגון ספסלי פלסטיק. החברה גם משתמשת באריזות של מוצרי מותגים לייצור כל מני מוצרים מגניבים, כגון תיקים. אבל זה בעיקר בשביל הקטע - זה לא פתרון מהותי לבעית כמויות האריזות.

בקיצור, אם לא העליה במחירי התשומות, ולא לחץ צרכני, הרי שחוק האריזות מעורר את החברות להתחיל לחשוב "ירוק" יותר כבר עכשיו, ואני צופה שבקרוב נתחיל לראות פתרונות מעניינים על המדפים בחנויות בישראל.

[דוגמאות למה שצפוי לנו אפשר למצוא בפוסט האם חברות צריכות ויכולות להשפיע על התנהגות הצרכנים]

מחנכים היום את צרכני המחר (או: מי בכלל רוצה אריזות ירוקות?)

למחרת המפגש בחירייה התקיים במדיטק בחולון הכנס השנתי של חכמים בריבוע – תכנית לקידום צרכנות אחראית של מגה קמעונאות. מדובר בתכנית חינוכית* שמטרתה הקניית כלים לצרכנות אחראית בקרב תלמידי בתי ספר. התכנית מועברת למורים, והם אשר מלמדים את התלמידים. התכנית פועלת כבר תשע שנים בעשרות בתי ספר בארץ, ומובילה אותה יעל לבנטל לב-רן, מנהלת האחריות התאגידית של קבוצת אלון, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, ספקים גדולים של מגה, וגם ארגונים חברתיים.

כמה שעות לפני תחילת האירוע נחת בארץ ח"כ גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, עם שובו מכנס באו"ם שעסק בפיתוח בר קיימא. דבריו באירוע של חכמים בריבוע נאמרו תחת הרושם של אותו כנס: "מנהיגי העולם מבינים שמדובר באיום קיומי כלכלי על איכות החיים של אזרחי העולם... בא לנו לקנות כל מה שבא לנו, והתאגידים הגדולים מעודדים אותנו לצרוך יותר ויותר...לא נדרש מהלך של קצת הפחתת צריכה ומיחזור. פה נדרשת מהפכה!"

ומי יעשה את המהפכה? אחרי שהזכיר את תפקידם של הממשלה, התאגידים והרשויות המקומיות, תלה ארדן תקוות רבות בדור הצעיר של הצרכנים, ילדים שטרם גיבשו הרגלי צריכה, ועדיין ניתן להשפיע עליהם לטובה. "אם רשת מגה קמעונאות, שיש לה השפעה משמעותית על היקפי הצריכה בישראל מובילה מהלך של צריכה אחראית – אנחנו נעשה הכל כדי לסייע ולהרחיב את התכנית". טוב שיש לממשלה על מי לסמוך.

זאב וורמברנד, מנכ"ל מגה קמעונאות, מבין היטב את המשמעות של פיתוח מודעות בקרב הדור הצעיר: "אנחנו מחנכים דור שבעוד כמה שנים ידע להיות בקורתי לגבי אופן ההתנהלות שלנו". ראו הוזהרנו.

אחת הפעילויות בתכנית שהלהיבה אותי, היתה זו בה התלמידים למדו מה המחיר הסביבתי של אריזות ומוצרים שונים, ומה המשמעות של מחיר זה.

זו בעצם הפואנטה. להתחיל להבין את המחירים האמיתיים של המוצרים שאנחנו קונים. המחירים הללו כוללים גם עלויות סביבתיות וגם עלויות אנושיות, וברגע שהצרכנים יתחילו להיות ערים לעלויות אלו, הם עשויים לשנות את הרגלי הצריכה.

ולאור הנסיבות, איני יכולה לחתום את הפוסט הזה מבלי להזכיר את יום הסחר ההוגן הגלובלי FairTrade Day שצוין ב 14 במאי ע"י ארגוני סחר הוגן ב 73 מדינות, ומבשר גם הוא מגמה מתחזקת של ייצור וצרכנות בני קיימא.

*תכנית חכמים ברבוע פותחה ומנוהלת אקדמית ע"י חברת אנפה

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *