פוסט קבוצתי של מומחי אחריות תאגידית: סיכום שנת 2010 ותחזית לשנת 2011

פוסט קבוצתי של מומחי אחריות תאגידית: סיכום שנת 2010 ותחזית לשנת 2011

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, מנהלי אחריות תאגידית, תגיות: , , , , ,

בתום שנה אינטנסיבית בתחום האחריות התאגידית, בחרתי להגיש פוסט קבוצתי שיסכם את ההתרחשויות ויצפה את הבאות בשנת 2011 מנקודות מבט שונות

את הפוסט כתבו אנשי מקצוע ותיקים מתחום האחריות התאגידית. בחלק הראשון של הפוסט: מנהלי האחריות התאגידית; בחלק השני: עמיתיי למקצוע הייעוץ בתחום זה.

הדעות מגוונות ומרתקות, ונוגעות בדיאלוג עם מחזיקי ענין, בחידושים בדיווח, בשימוש במדיה דיגיטלית, ביישום אחריות תאגידית כפרקטיקה עסקית אמיתית בעלת ערך מדיד, ועוד... מענינת במיוחד קריאתם של כמה מהכותבים לערוך התבוננות בקורתית-עצמית על הדרך בה אנו מנהלים את האחריות התאגידית, ולהתחייב ללקיחת אחריות מהותית יותר.

התחזית האישית שלי לשנת 2011 היא: יותר מדידות של ROI, יותר קמפיינים של cause marketing ו... התרחבות מחלקות ניהול האחריות התאגידית בתוך חברות גדולות.

תודה רבה לכל חבריי וחברותיי שטרחו וכתבו כאן. תודה מיוחדת לזהר אוריין, חברה טובה ומורת-דרך בתחום הדיגיטל, על ההשראה לפוסט הזה. מקווה שתהנו, וכמובן שאתם מוזמנים להגיב ולהוסיף את המהלכים שהרשימו אתכם, ומה אתם צופים שיקרה בשנת 2011.

רויטל ביתן | מנהלת אחריות תאגידית באזור EMEA, אינטל

מה מחכה לנו בשנת 2011?

2011 תהיה מאופיינת, לדעתי, בפיתוח כלי מדידה והערכה של היוזמות החברתיות ושל השפעתן. עסקים יתחילו להתייחס להשקעה החברתית בכלים עיסקיים, כגון פיתוח קריטריונים, קווים מנחים ותקציבים לתמיכה. בכלכלה של ימינו לא מספיק שחברה מסחרית תתרום כסף לארגון עלום. החברה העסקית חייבת לוודא שתרומתה משיגה את ההשפעה הגדולה ביותר האפשרית, הן לחברה והן לעסק.

מהו הצידוק העסקי לתרומה ולמשקלה ביחס לתחומי אחריות אחרים של החברה העסקית? על אילו אתגרים חברתייים לאומיים עונה הפרויקט? כיצד נוודא שמקבלי התמיכה מודעים ליתרונות אלה וממנפים אותם? אילו משאבים עומדים לרשותנו כדי לנהל את היוזמה החדשה מבחינת עובדים ושיתופי פעולה עם חברות נוספות או גופים ממשלתיים? שאלות כגון אלו יהפכו לשכיחות יותר ויותר, ויועלו בארגון בדיונים העוסקים בהשקעות בקהילה.

כמו בכל פרוייקט עיסקי אחר, גם בפרוייקט חברתי אנו לא נוטשים את החשיבה העסקית, אף כאשר תוכניות האחריות החברתית כבר פועלות. בדיוק כפי שאנו מקדמים את המותג שלנו, אנו צריכים לקדם את היוזמה החברתית לוודא שבעלי העניין ידעו על השקעתנו באחריות חברתית, יעריכו אותנו על כך ויצטרפו אף הם למעגל האחריות העסקית. רק התייחסות בכלים עיסקיים להשקעות חברתיות תאפשר קידום פתרונות של בעיות לאומיות וגלובליות.

שרון בן שחר | מנהלת אחריות תאגידית, לאומי

מה הרשים אותי בשנת 2010?

בדרך כלל, אנחנו נושאים עינינו אל העולם, מחפשים case studies מאירופה ומארה"ב, אבל דווקא משום שמדובר בפוסט קבוצתי ראשון, אני רוצה לפרגן לחברה ישראלית.קבוצת פישמן שמציינת בימים אלה עשור לעשייה חברתית, ביצעה השנה שני מהלכים מעניינים ומרשימים הנוגעים לניהול דיאלוג עם מחזיקי עניין.

המהלך הראשון הוא גיבוש תכנית מפגשים לשותפים החברתיים שלה, מנכ"לי עמותות הפועלות לקידום ולשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה ובתעסוקה. מדובר בתכנית סדורה, מובנית ומרשימה, שניכר כי הושקעו בה זמן, מחשבה ומשאבים נרחבים והיא נועדה לתת כלים מקצועיים בתחומי אחריותו של מנכ"ל, ולאפשר למידת עמיתים במטרה לקדם את הניהול החברתי. התכנית מהווה, למעשה, תוצאה של הדיאלוג המתמיד שהקבוצה מנהלת עם השותפים החברתיים שלה.

המהלך השני הוא השקת דף אחריות חברתית של הקבוצה בפייסבוק שנועד להעלות את המודעות ולקדם את העשייה לטובת אנשים עם מוגבלויות. הבחירה להציב בחזית דף אחריות חברתית ולא דף עסקי, מלמדת על אג'נדה חברתית סדורה שנמצאת בראש סדר העדיפויות של הקבוצה.

מדיה חברתית היא פלטפורמה מתבקשת לניהול דיאלוג ישיר, מיידי ובלתי אמצעי עם מחזיקי עניין, והאופן שבו הקבוצה מנהלת את התחום בפייסבוק מעידה על הבנה עמוקה ואמיתית גם של ה"מה" וגם של ה"איך" – וכיצד אפשר לגרום להם להשתלב, להשלים זה את זה ולחזק זה את זה.

נעם גדליהו | מנהל אחריות חברתית, ארומה אספרסו בר

מה מחכה לנו בשנת 2011?

האתגר המשמעותי לדעתי לשנת 2011, שכטיבם של אתגרים הוא דורש תהליך ארוך שלא יסתיים בשנה אחת, הוא חלחול האחריות התאגידית לעסקים הבינוניים והקטנים. אם בחברות הגדולות והגדולות-בינוניות במשק אנחנו כבר רואים הטמעה במידה כזו או אחרת של אחריות תאגידית, הרי שזה עדיין לא המצב בעסקים הבינוניים והקטנים, שכידוע לנו השפעתם על הכלכלה ועל החברה הישראלית שווה ואולי אף עולה על השפעת של העסקים הגדולים. זהו לא רק אתגר אלא גם הזדמנות, כי בחלק מההיבטים של אחריות תאגידית לעסקים הקטנים והבינוניים יש יתרון על העסקים הגדולים, והם אפילו עושים זאת טוב יותר.

דוגמא לכך היא העסקת עובדים עם מוגבלויות. הארגונים העוסקים בכך מעידים שכיום עיקר ההשמות שלהם הן בעסקים אלה, מכיוון שקל יותר לדבר ולשכנע בעל עסק של 5-10 עובדים להעסיק עובד אחד, מאשר חברה גדולה. חישבו לרגעבאחוזים: עובד אחד עם מוגבלות מתוך 10 עובדים מהווה 10% מכוח האדם. אם נגיע לאחוז השמה כזה בחברות הגדולות, אפשר יהיה לרוץ לחלון ולראות את החמור הלבן..

מצד שני בהיבטים רבים אחרים כגון זכויות עובדים, אחריות סביבתית ועוד, המצב די הפוך ונדרשת עבודה רבה, מלווה במהפך חשיבתי מסוים אצל בעלי העסקים הבינוניים והקטנים, כדי להראות את החשיבות והיתרונות של אחריות תאגידית, ואולי בעיקר להראות שזה אפשרי גם בעסקים אלה.

דניאלה פרוסקי-שיאון | מנהלת אחריות תאגידית, שטראוס גרופ

מה מחכה לנו בשנת 2011?

אנו עדים בתקופה זו לקפיצת מדרגה אדירה בדרך שבה חברות עסקיות הכירו ועסקו בניהול האחריות התאגידית שלהן. מדובר למעשה, בתחילתו של הדור הרביעי באחריות תאגידית. אם הדור הראשון בתחילת שנות ה-90' עסק בקשרי קהילה ופילנתרופיה, השני, בתחילת שנות ה-2000 בשורה תחתונה משולשת ובפילנתרופיה אסטרטגית והשלישי, בחצי השני של העשור האחרון, בהשגת "רישיון" לצמוח בעולם בו המשאבים הולכים ומדלדלים, כאן אנו עדים למהפכה באופן בו חברות ינהלו את האחריות התאגידית שלהן. לא רק הגבולות המדינתיים הפכו מטושטשים, בכפר הגלובלי הקטן שבו אנו חיים, אנו חיים בקומונה של ממש שבה הכל ידוע, הכל זמין ונגיש, הציבור מוזמן להגיב על הכל. כאן טמון האתגר הגדול של חברות עסקיות בישראל לשנה הבאה עלינו לטובה.

בעולם כבר הבינו את היתרונות הגלומים בניצול הפלטפורמות האדירות שמספקות המדיות החברתיות השונות: לא עוד קביעת אג'נדות בתוך הבית, אלא דיאלוג אמיתי עם ציבור מחזיקי העניין של הפירמה על הנושאים שמעניינים אותם. די להזכיר את קראפט, וירג'ין, וולמארט שבאמצעים פשוטים יחסית, יוצרים זירת שיחה ערה, חיה, בועטת ונושמת עם כלל מחזיקי העניין שלהם לגבי מדיניות התרומות, נושאים סביבתיים-חברתיים ועוד. עצם העשייה נעשית בזירה הדיגיטלית, וזו העוצמה, ומכאן האותנטיות (תודה לזהר אוריין על הפניית תשומת לבי לדוגמאות לעיל).

זה האתגר שלנו, גם כאן. שימוש אמיתי בפלטפורמות הדיגיטליות לקידום אג'נדות אחריות תאגידית.

ורד רז | מנהלת אחריות חברתית, קבוצת פישמן

מה שהרשים אותי בשנת 2010 יאתגר אותנו גם בשנת 2011

הסיפור של 2010 מבחינתי הוא הסיפור של חברת מטריקס. הוא הסיפור של 2010 כי הוא הולך להיות גם הסיפור של 2011 ואפילו של 2012 - סיפור של גיוון. גיוון בתעסוקה, גיוון באורחות חיים של ארגון, גיוון שמתחיל בחברה אחת ויעבור לחברות רבות, כי אחרת לא באמת נוכל להמשיך לצמוח.

אני מתעסקת הרבה עם הנושא הזה של גיוון בתעסוקה. אני חושבת שמשם יבוא השינוי המשמעותי כאשר מדברים על אוכלוסיות מודרות שאינן משולבות במה שקורה כאן, ואני קוראת כמעט כל פיסת מידע שאני מוצאת. לפני כמה שבועות מצאתי את הכתבה הזו והיא הרשימה אותי מאד, לא כי מדובר דווקא בנשים חרדיות, גם זה מעניין, לא כי מדובר בחברה הייטק, שגם זה סיפור מקסים, אלא כי מדובר בהיקף ובמספרים מרשימים שהם הדבר הכי משמעותי בעייני בסיפור של מטריקס.

מטריקס מעסיקה 4,500 עובדים כאשר 15% מכלל העובדים הם נשים חרדיות, ב־2004 החלה מטריקס, שהיתה החלוצה בתחום, בפרויקט תלפיות להעסקת נשים חרדיות. כיום מועסקות במסגרת הפרויקט כ־650 נשים, בעיקר במרכז החברה במודיעין עילית, ובבית שמש. מרכז נוסף מתוכנן לקום בצפון הארץ.

המספרים מרשימים, אבל המדהים הוא שמטריקס לא מספקת בזה והיא רוצה להגיע לכ – 1,000 נשים חרדיות, שמתוכן 60% לפחות יהיו מתכנתות והשאר בודקות תוכנה.

אני לא מכירה אף אחד במטריקס, אבל אני בטוחה שזו חברה שכל בוקר העובדים שלה חושבים (גם אם הם לא שמו לב למחשבה הזו אף פעם) שהם שותפים לעשייה חשובה, שהם שותפים לשינוי. שהם עובדים בחברה טובה (חברה במובן companyוחברה במובן community)

650 נשים חרדיות הן הרבה יותר מסתם מספר. הן משפיעות על אורח החשיבה של לפחות עוד 1,950 האזרחים הקטנים שהן מגדלות בבית, וזה הסיפור של מטריקס,וזה בעיניי הסיפור של השנה וגם של השנה הבאה.

ליעד אורתר | יועץ סביבתי, מנכ"ל משותף ביונדביזנס

מה הרשים אותי בשנת 2010?

המהלך הבולט ביותר השנה בתחום הדיווח החברתי-סביבתי היה ההחלטה של ה GRI להכריז כי התחילה העבודה על ה G4 אשר אמור בעוד כשנתיים לערך להחליף את ה G3. מילת המפתח שרצה בחדרי הדיונים הוירטואליים בעולם כולו היא הדיווח המשולב, ה Integrated reporting . המונח עוד לא מובן לחלוטין וכבר יצא ספר ראשון המשרטט את קווי המתאר של קונצפט זה והוקמה ועדת עבודה מלכותית של ממש בראשות הנסיך צ'ארלס.

לא מעט ביקורת גם נשמעת כנגד המהלך הזה, הגורסת כי עוד לא התחלנו להטמיע כראוי את נושא הדיווח החברתי-סביבתי, וכבר אנחנו קופצים לגרסא מתקדמת יותר של דיווח. לצד הביקורת, אין ספק כי הכניסה של מדדי ביצוע חברתיים וסביבתיים לתוך הדוחות הכספיים השנתיים יכולה להרחיב באופן משמעותי את היקף חשיפת המידע של חברות לפעילותם זו. ימים יגידו...

מה מחכה לנו בשנת 2011?

האתגר המשמעותי של האחריות התאגידית בישראל בשנה הבאה, ואני מניח שגם בשנים שיבואו אחריה, היא לצקת תוכן של ממש למילה אחריות. להבין שאחריות תאגידית היא לא סט של נוצות צבעוניות להתהדר בהן, שלקיחת אחריות מחייבת נקיטת צעדים של ממש לשנות המציאות, ולא רק את תדמיתה של המציאות או את השתקפותה בתקשורת. המעבר הזה, מהעולם המדומיין לעולם האמיתי, הוא מורכב ומאתגר, כי ככה הם החיים, מורכבים ומאתגרים.

אני מסיים את שנת 2010 עם תחושת מועקה לא פשוטה בליבי. אירוע השריפה בכרמל הצטרף לשורה ארוכה של אירועים בציבוריות הישראלית, אשר ממחישים יותר מכל דבר אחר כי נבחרינו לא מבינים כלל את המושג של אחריות. אנו חסרים ברמה הבסיסית ביותר את הבנת המשמעות של המילה הכל כך חשובה הזו. בשיח הציבורי הישראלי הרועש וההומה, המילה אחריות נרמסת ברגל גסה והפכה להיות כמעט קללה, משהו שצריך להתנער ממנו ובטח לא לאמץ אותו. המחשבה ששר או כל בעל תפקיד אחר יתפטר מתפקידו וייקח אחריות על כשלים שהתרחשו במסגרת המשרד עליו הוא אחראי, היא מחשבה דמיונית ואני לא מדבר רק על השריפה בכרמל.

במצב התנהלות שכזה, מדוע עלינו לצפות שגם המנהיגים במגזר העסקי יתנהגו אחרת? מהיכן הם ישאבו את ההשראה שלהם? את המודלים לחיקוי? כאשר המהות מוחלפת ביחסי ציבור והמאבק הוא על תדמיות ולא בתגמול על עשייה. לצערי גם המגזר העסקי נסחף לא אחת למערבולת חלולה זו.

נועם גרסל | מנכ"ל אסיף אסטרטגיות

מה הרשים אותי בשנת 2010?

הקשירה האסטרטגית שעשתה יוניליוור העולמית בין היעדים הסביבתיים של החברה, לבין ערכים בסיסיים שללקוחותיה בתחום המזון ומוצרי הצריכה, ובראשם ערך הבריאות.

מה מחכה לנו בשנת 2011?

התגברות משמעותית של מגמה שהחלה בשלוש השנים האחרונות במצוינות סביבתית בתחומי המוצר ושרשרת האספקה, כבסיס ליצירת יתרון תחרותי. זוהי מגמה שתלווה אותנו במהלך העשור הקרוב לפחות. כתוצאה, ההערכות הינן כי ההשקעות בתחום הקיימוּת בתאגידים יכפילו עצמן תוך פחות מארבע שנים.

יונתן מנוחין | מנהל מחלקת אחריות תאגידית, BDO

מה הרשים אותי בשנת 2010?

הקמת הוועדה לאיחוד דוחות חברתיים וחשבונאיים. זהו תהליך שצפוי לגרום לחברות להתחיל לנהל את התחום כנושא עסקי ברור, וצפוי לקבוע סטנדרטים ברורים לדיווח אשר מחייבים את כל החברות. הרכב הוועדה כולל נציגים מחברות ראיית החשבון, אנשי כלכלה וחברה מכל העולם. הוועדה פועלת בחסות העמותה של הנסיך צ'רלס וה- GRI, והחלה את פעילותה באוגוסט האחרון.

ה- GRI קבע שבשנת 2020 זה יהיה הסטנדרט המחייב בעולם ובעוד 4 שנים הבורסות המובילות בעולם כבר צפויות לאמץ את עקרונות הדיווח המשותפים בנושא.

מה מחכה לנו בשנת 2011?

התחום של אחריות תאגידית התפתח מאוד בשנים האחרונות, השיח הציבורי הוא נרחב, ומנהלים על כל במה אפשרית מציינים את מחויבותם לתחום. אבל האם אנו יכולים להיות מרוצים מעצמנו? לצערי התשובה היא שלילית, וכלל איני בטוח שהעשייה הציבורית היא בהתאם להררי המלל. מרוב משפטים חגיגיים, האתגר הגדול שעומד בפנינו הוא חשיבה ביקורתית על מה שנעשה.

החשיבה הביקורתית שאני קורא לה איננה רק מהתחום של החברה האזרחית, לקידום החברה והכלכלה בישראל. אני קורא ללמידה של הערך העסקי הנובע מאימוץ אסטרטגיה של אחריות תאגידית. אינני בטוח שמרבית החברות רואות את הערך העסקי באימוץ אחריות מעבר ליחסי ציבור, לפיכך הדיון הציבורי יכול להיות גבוה יותר.

שני האתגרים הגדולים בעיני בהקשר זה הם יצירת מודלים עסקיים ומוצרים חדשים הנובעים מאימוץ של גישת האחריות התאגידית – יצירת ערך אמיתי ללקוחות הנובע מדיאלוג ולמידת הצרכים שלהם ושל קבוצות לקוחות מודרות. וכןפיתוח חדשנות ארגונית לאור גישת האחריות התאגידית, אשר תיווצר מחשיבה בין מחלקתית בארגונים על נושאי הקיימות והאתגרים שהיא מציבה בפני הארגון (כגון, צמצום צריכה חומרי גלם).

עפרה פלמר גרנות | יועצת פיתוח משאבים וקשרי עסקים לארגונים חברתיים

מה הרשים אותי בשנת 2010?

ניצנים של תכניות אקדמיות וקורסים למנהלים ולסטודנטים שנפתחו במכללות ובפקולטות שונותבאוניברסיטאות. בתכניות הללו עוסקים בהיבטים המגוונים של תחום האחריות התאגידית ומציגים אותו כנושא מהותי ההכרחי לבסיס הידע והמיומנויות של מנהלים בעשור השני של המאה ה- 21. מגמה זו, אם תמשיך, תתעצם ותתמקצע תוביל את התחום החשוב הזה לשגרת העשייה הניהולית בחברה שלנו. כן ירבו.

מה מחכה לנו בשנת 2011?

למרות שנדמה לנו, העוסקים בתחום המעורבות החברתית, כי הנושא חי וקיים, המציאות בישראל היא כי מעט מדי חברות מחויבות לתחום הזה. אני מחכה לראותתנועה משמעותית של עסקים קטנים ובינוניים המטמיעים אחריות חברתית בעסקיהם. אני מצפה למצב בו יותר ויותר רשויות מקומיות יחברו לעסקים מקומיים לקידום מהלכים שיחוללו פתרונות בתחום איכות סביבה וקיימות, זכויות עובדים ובטיחותם, קשרי קהילה ושאר תחומים במכלול האחריות התאגידית.

אני רוצה שנגיע למצב בו עסקים חברתיים יהיו עסקים ריווחיים ובני קיימא ולא רק פוטנציאל. אני מקווה כי עוד ועוד עסקים יקיימו דיאלוג מהותי עם מחזיקי הענייןשלהם, וייקחו על עצמם התנהלות אחראית מתוך אמונה כי הדבר נכון עסקית, סביבתית וחברתית ולא מתוך מניע תדמיתי בלבד. ומעל לכל - שהציבור בישראל יתבע התנהלות אתית, אחראית והוגנת מחברות עסקיות.

הילי קרייזלר ומור דר | מחלקת אחריות תאגידית, קבוצת היעוץ PwC ישראל

מה מחכה לנו בשנת 2011?

מגמות עכשוויות בעולם מצביעות על כך כי אחד מן האתגרים המרכזים לשנת 2011 בתחום האחריות התאגידית בישראל הינו הצורך בקפיצת מדרגה משמעותית בעולם המדיה הדיגיטלית. אבן היסוד של תחום האחריות התאגידית הינו דיאלוג עם מחזיקי העניין, ובעידן הנוכחי, מדיה דיגיטלית מהווה את האמצעי המרכזי לקיומו של שיח אפקטיבי. בין הפרקטיקות המובילות להשגת יעד זה ניתן למנות בניית אתרים ייעודיים לנושא של אחריות תאגידית בתוך אתרי החברות, שימוש בערוצי המדיה החברתית לשם היכרות מעמיקה יותר עם צרכי מחזיקי העניין ועם האופן שבו הם מושפעים מפעילות החברה וביצועיה החברתיים-סביבתיים, בחינת קיומו של דוח אחריות סביבתי-חברתית מודפס אל מול חלופות דיגיטליות, תוך התחשבות בסביבה, ובחינה מחודשת של היקף הדוח והדגשים המושמים בו.

כלים אלו יבטיחו שיפור הדיאלוג עם מחזיקי העניין ותקשור יעיל של המדיניות והביצועים החברתיים והסביבתיים של החברה. כמו כן, באופן זה ניתן יהיה לקדם ערכים של נגישות ושקיפות בכל הנוגע לאופן שבו משלבות החברות שיקולים חברתיים וסביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות העסקיות.

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *