פוסטים מלונדון – סידרה מהשטח | מנכ"לים בלי בולשיט

פוסטים מלונדון – סידרה מהשטח | מנכ"לים בלי בולשיט

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , , , , , ,

הכנס העשירי של Ethical Corporation לאחריות תאגידית נפתח בנימה מפוקחת – גם מצד הדוברים, וגם מצד הקהל. הדיון בחלקו הראשון של היום הטיל צל של ספק על הממצאים המעודדים של סקרים גלובליים אודות מצב הטמעת האחריות התאגידית

היום הראשון של הכנס היה גדוש ואינטנסיבי, עם תובנות מרתקות. מכיון שהשעה מאוחרת ואני משתוקקת ללכת לישון, אני מעלה כאן התייחסויות לסוגיה אחת, וארחיב בהזדמנות אחרת. את הכותרת של הפוסט, אגב, לקחתי מאחד הדוברים בקהל, שהודה למנכ"לים בפאנל על כך שלא ניסו למכור לנו (לקהל) בולשיט.

96% מהמנכ"לים שהשתתפו במחקר של חברת היעוץ accenture מאמינים שיש להטמיע קיימוּת באסטרטגיה ובניהול של התאגיד. "אני לא חושב שהמנכ"לים משקרים, אבל הם לא באמת מבינים את גודל הבעיה ואת השינויים הנדרשים מהם בתחום הקיימוּת". את הדברים אמר דייויד גרייסון, מנחה הדיון, מנהל המרכז לאחריות תאגידית באוניברסיטת Cranfield, הזכור לטוב מההרצאה המרכזית שנתן בכנס מעלה ב 2004.

דבריו של גרייסון זכו לתמיכה מלאה של שלושה מהדוברים בפאנל. השותף המייסד של חברת Innocent Drinks אמר שלמרות שהחברה עושה הרבה מאוד כדי לצמצם את השפעותיה הסביבתיות ולהגדיל את השפעותיה החיוביות בתחום התזונה, החקלאות והחברה - היא עדיין אינה חברה מקיימת. "הדרך לקיימות עדיין ארוכה מאוד", אמר. ואני אומרת: אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?

מנכ"ל חברת Seventh Generation (המותג האמריקאי הירוק של נקיון הבית, טיפוח והיגיינה אישיים) טען שקיים היום בילבול רציני בין הפחתת ההשפעות הרעות של תאגיד, לבין יצירת השפעה טובה. Being less bad is not being good אמר והתריס: האם חברת משקאות, שהצליחה להפחית את צריכת המים בתהליך הייצור, אבל עדיין מוכרת משקה עתיר סוכר – היא חברה שעושה טוב?

כל עוד השיטה לפיה פועלים התאגידים היא מיקסום רווחים לבעלי המניות, תוך התעלמות מההשלכות הרחבות של המוצרים והתהליכים – האנושות תמשיך במסלול ההתרסקות. מנהלים חייבים להבין את מימדי הבעיה, להבין שאנחנו פועלים בתוך מערכת אקולוגית-אנושית סגורה, ושאם הם לא ישנו את המודל העסקי שלהם בצורה מהותית – יהיה רע מאוד. הפתרון כרוך גם בכך שנתחיל לוותר על כל מני דברים נוחים שהתרגלנו להם, כמו הטסת מזון ממקום למקום.

ואו! 

מי שהכי שבה את לבי היה מנכ"ל חברת הלוגיסטיקה הגלובלית TNT שנראה ונשמע מודאג מאוד מהמצב:

"אני לא מאמין למנהלים שהשיבו בסקר של accenture. אנחנו (TNT) מובילים כבר שנים בדירוג ה DJSI ואנחנו בקושי מגרדים את פני השטח של אחריות תאגידית. כולנו צריכים להיות אזרחי-כדור הארץ מודאגים".

הוא תיאר שורה של מהלכים מרשימים שהחברה עושה כדי לצמצם את השפעותיה השליליות ולהגדיל את החיוביות (מבטיחה להביא דוגמאות בפוסטים הבאים), ואמר שהדרך היחידה לקיימוּת אמיתית היא בשיתופי פעולה בין חברות בתוך התעשייה. למשל, מבחינת קיימות, אין הגיון שבכל עיר יפעלו ציים של כמה חברות לוגיסטיקה מתחרות. ההגיון המקיים אומר לאחד אותם בצורה יעילה. אבל זה סותר את ההגיון הכלכלי שעדיין שולט במשק הגלובלי.

ללא הצהרות מרגשות או מצגות מרהיבות, הדברים הוצגו כהווייתם: האנושות נמצאת בבעיה, ולתאגידים יש חלק בהתפתחות הבעיה הזו.

הפוסט שלי מסתיים בנקודה פאסימית למדי, אבל בהמשך אציג את הפתרונות השונים שהחברות מיישמות כדי להתמודד עם הבעיה הזו, ואת הדילמות הכרוכות בתהליכים הללו.

לילה טוב מלונדון. God save the queen

פוסטים נוספים בסידרה:

העובדים מגלים לי את האמת על האחריות התאגידית של המעסיקים שלהם | לינק

איךלשתף ת העובדים ביישום האחריות התאגידית? | לינק

האם חברות צריכות ויכולות להשפיע על התנהגות הצרכנים? | לינק

מדוע כדאי לחברות להשתמש במדיה החברתית לצרכי אחריות תאגידית? | לינק

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *