ממחאה להשפעה חברתית: הציפיות של הארגונים החברתיים מהמגזר העסקי

ממחאה להשפעה חברתית: הציפיות של הארגונים החברתיים מהמגזר העסקי

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: קשרי קהילה, תגיות: , , , , , , ,

מנהלי ארגונים חברתיים סבורים שהמגזר העסקי תורם מעט מדי כסף לקהילה, אבל מרגישים לא נוח לקבל תרומה מחברות שמתנהגות בצורה לא הוגנת כלפי עובדים או לקוחות. מה הפתרון לקונפליקט?

היומן שלי היה רווי כנסים בחודשיים האחרונים, אבל הכנס בו השתתפתי היום היה מעניין וחשוב במיוחד. היה זה אירוע משותף של ארגוני-תשתית חברתיים הגדולים בישראל*, שמטרתו לבחון כיצד הושפע המגזר השלישי ממחאת הקיץ שעבר, וכיצד ארגוני המגזר יכולים למנף את המחאה על-מנת ליצור השפעה חברתית משמעותית.

אחד המסרים שעלה שוב ושוב בהרצאות ובדיונים, הוא שהמצב של החברה הישראלית כיום מורכב ביותר, אין עוד "רעים וטובים", "הם ואנחנו", "שחור ולבן" – אלא הרבה אפורים באמצע, וכולנו בסירה אחת. על מנת להוביל שינוי חברתי בר קיימא, חובה ללמוד ולהבין את המורכבות הזו, ולהתמודד עמה באופן מקצועי וסבלני. המורכבות נוגעת ליחסים בין התאגידים לצרכנים ולמחזיקי הענין האחרים ("הצרכנים רצו להוריד את מחיר הקוטג', אבל גרמו לפיטורים בערוץ 10" אמר מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט), נוגעת לסוגיות של תקציב לאומי ושל קביעת מדיניות, וכמעט לכל היבט וממשק בין המגזר הציבורי, העסקי והחברתי.

הקונפליקט החדש של הארגונים החברתיים מול הפילנתרופיה התאגידית

בשלב הדיונים המפוצלים לקחתי חלק בדיון 'עסקים ופילנתרופים – השינוי בשיח העסקי והשפעותיו'. את הדיון הנחתה אהובה ינאי, מנכ"לית מתן – משקיעים בקהילה, והשתתפו בו כשלושים איש, רובם נציגים של ארגונים חברתיים בגדלים שונים, ומיעוטם נציגי קרנות.

שני מסרים מרכזיים חזרו שוב ושוב בדיון:

האחד: הארגונים החברתיים נמצאים במצוקה כלכלית וזקוקים לתמיכה של המגזר העסקי, אך התחושה היא שהמגזר העסקי לא תורם מספיק. יש צורך בהגדלת סך התרומות.

השני: קבלת תרומה מחברה מלווה לעתים בקונפליקט ערכי, בשל החשש שאותה חברה מתנהגת בצורה לא הוגנת כלפי לקוחות או עובדים. לדוגמא, חברות סלולר רוצות לתרום לארגון המטפל בנערים בסיכון, אך אותם נערים מקבלים חשבונות סלולר חודשיים גבוהים מאוד לתשלום – בין אם בגלל המחירים הגבוהים (לפני פתיחת השוק לתחרות החדשה), ובין אם בגלל שחברות הסלולר לא מסייעות לצעירים לפתח הרגלים של צריכה מושכלת. האם לקבל את התרומה מחברות אלו, או לא?

הפתרון שעלה הוא שילוב בין שני הצרכים: לעודד את החברות לתרום יותר כסף למגזר השלישי, ובמקביל לדרוש מהן שקיפות בסוגיות הערכיות-חברתיות החשובות (כפי שהעמותות שקופות בסוגיות של משכורות בכירים וניהול תקציב). המשמעות היא לסרב לקבל תרומות במקרים מסוימים, אך גם לפרגן יותר באופן פומבי לחברות שתורמות. התנהלות זו דורשת מהארגונים החברתיים להרגיש יותר בטוחים בעצמם, ולעמוד על עקרונותיהם – דרישה לא קלה נוכח מצבם הכלכלי הקשה.

הגדלה של מידת השקיפות ומידת האחריות הנדרשת מכל הגורמים: מהחברות – כאמור לעיל, מהעמותות – שלא בהכרח פועלות תמיד בהגינות או ביעילות, ואף מהצרכנים - אשר נוהרים אחר המחיר הזול, ולא מתעניינים בתנאי ההעסקה של העובדים באותה חברה המציעה להם את המחירים הנמוכים ביותר.

יותר כח לקטנים: יש מקום לנסות ולשתף בפעילות למען הקהילה גם עסקים קטנים ובינוניים, למרות שכיום הם לא נמצאים בשיח. אמירה אחרת התייחסה לעובדה שהתאגידים נוטים לתרום לארגונים גדולים, ולא תורמים לארגונים חברתיים קטנים או לכאלה המקדמים אוכלוסיות מודרות, כגון אסירים.

המחאה החברתית יצרה מציאות חדשה בנוף מערכות היחסים בין שלושת המגזרים. ההזדמנות הגדולה היא לגבש עכשיו גישות חדשות וכלים חדשים – כדי למנף את ההזדמנות (ההיסטורית?) לטובת יצירתה של חברה שלכולם טוב יותר לחיות בה.

*הארגונים שמאחורי הכנס: שיתופים, המכון למנהיגות וממשל (אלכ"א) ג'וינט ישראל, התארגנות המנכ"לים של המגזר החברתי, מנהיגות אזרחית, מתן - משקיעים בקהילה ושתי"ל

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *