ועידת המחר של הנשיא 2012 מי שם פס ומי לא?

ועידת המחר של הנשיא 2012 מי שם פס ומי לא?

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , , , ,

חברות גלובליות משחקות תפקיד מרכזי בהנעת תהליכים חברתיים וכלכליים במקום הממשלות שנחלשות, טכנולוגית המידע היא מאפשרת השינוי העיקרית, ומנהלי המחר של ישראל לא יידעו, כנראה, כיצד להתמודד עם אתגרי הקיימות. רשמים מועידת נשיא ישראל

להיות בלוגרית זה מעמד מכובד. מכובד מספיק בשביל שיקנה לי הזמנה לועידת הנשיא, גם השנה (קישור לפוסט מהועידה בשנה שעברה). מדובר באירוע מושקע מאוד, שמציב בקדמת הבמה את המדע והאקדמיה, את החשיבה החזונית, את החיבור של ישראל לקצוות הגלובוס, ואת נשיא המדינה, שמעון פרס. פרס, אגב, הוא ההוכחה לכך שהתאמתה של משרה לכישוריו הייחודיים של העובד, יכולה לעשות את כל ההבדל בין החמצה מקומית - לתהילה עולמית.

בשיח הציבורי נשמעים גם דברי ביקורת על כך שזהו אירוע אליטיסטי מיותר, שראוי להשקיע את התקציב שלו (עשרה מיליון ₪ בשנה) בצרכים חברתיים בוערים יותר. מארגני האירוע מסרו כי הועידה הינה עמותה שמתקיימת על תרומות מגופים ציבוריים, עסקיים ואנשים פרטיים, ולא מכספי ציבור (אני חייבת להודות שהניראות המאסיבית של הבנק שנתן חסות לועידה, גרמה לי הרגשה לא נוחה, בשל העובדה שהאירוע נתפס כמייצג את המדינה). אני מעריכה שהועידה תורמת למעמדה של ישראל בעולם, ולוּ בקרב יהודי התפוצות, שנוכחותם בקהל הורגשה היטב. השתתפתי ביום השני של הועידה (מתוך שלושה) והנה כמה רשמים שלי.

פס צר של גבול, פס רחב של תקשורת

פסי-הגבולות בין מדינות מאבדים בהדרגה את הרלוונטיות שלהם, ככל שרוחב הפס של התקשורת הדיגיטלית מאפשר לאנשים ממקומות שונים בעולם לשתף בידע, ברעיונות וביוזמות. טכנולוגית המידע היא אמצעי לשחרור האדם מכבלי העוני ומכבלי הסמכות הישנה של משטר דתי או קיצוני. אלה המסרים החזקים שעלו במספר דיונים בועידה. למשל, לרשתות החברתיות ולמובייל תפקיד מרכזי באביב הערבי, שהפך אמנם לחורף הערבי, אך עדיין לא סיים את התפתחותו ההיסטורית.

במליאה שהנחה ד"ר יוסי ורדי וכותרתה מה חדש במדיה החדשה ניתנו מספר דוגמאות לרעיון זה. סטפן ריצ'רד, יו"ר ומנכ"ל חברת התקשורת הגלובלית פראנס טלקום, תיאר איך שירותי המובייל יכולים לאפשר ל- 650 מיליון בעלי מכשיר סלולר באפריקה לבצע רכישות ושירותים שלא מתאפשרים בדרך אחרת, בגלל היעדר תשתיות, פיזור האוכלוסיה ובגלל העוני הרב. למשל, שירותי העברת כספים במובייל orange money. ג'וליוס ג'נקאוסקי, יו"ר נציבות התקשורת הפדרלית בארה"ב תיאר כיצד המובייל יכול לסייע בפתרון בעיות בתחום הבריאות והביטחון האישי (למשל במקרה של תאונה, ניתן יהיה לצלם תמונה של הזירה ולשלוח מייד לשירותי החירום 911), וכמובן גם בתחום ההשכלה (לימוד מרחוק) והכלכלה. ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו, הזהיר כי ממשלות שלא יבינו בהקדם את המשמעות של השינוי הטכנולוגי והשפעותיו, ולא ייערכו בהקדם להתאים את הרגולציה, את מערכות החינוך והבריאות ועוד, תישארנה מאחור.

שמעון פרס, מרשים כתמיד בעומק מחשבתו וביכולת ההתנסחות שלו, הפליג בשבחן של החברות הגלובליות כמאפשרות לאנשים להשתחרר מהעוני ולהיות חופשיים. לדבריו, החברות הגלובליות הן היחידות שיכולות לשים קץ למצב של כלכלות לא מפותחות, כי יש להן חיישנים רגישים לגבי צרכים של אנשים, ויש להן פתרונות לצרכים הללו (למשל, מאז כניסת חברות המובייל למרוקו עלתה רמת החיים הממוצעת שם פי 3), ורק הן מסוגלות להילחם בגזענות באפקטיביות, מעצם אופיין הגלובלי.

הומו קוֹנקטיקוּס - האדם המרושת

הומו קונקטיקוס הינו השלב הבא בהתפתחות האבולוציונית של ההומו ספיאנס, וזו גם הכותרת של פאנל מעניין שהנחתה ד"ר רננה פרס מהאוניברסיטה העברית. הפאנל בחן האם המדיה החברתית היא רק התפתחות טכנולוגית, או שמא מדובר במהפכה חברתית ובקפיצה בהתפתחות האנושית (תשובה ב' נכונה). עניינה אותי במיוחד הרצאתה של יונקה ברוניני, מנהלת שיווק בכירה בגוגל, שתיארה כיצד ארגונים ואנשים מרחבי העולם עושים שימוש במידע ובטכנולוגיות שגוגל מעמידה לרשותם, כדי לשפר את איכות החיים בתחומי הבריאות, חינוך, כלכלה, תרבות ועוד.

למשל, במקרה של זאק מאטרה, איכר מקניה, שהגידולים שלו נפגעו מסיבה לא מזוהה. לאחר שלא מצא בספרים הסברים לתופעה, פנה מאטרה לחיפוש בגוגל ומצא אתר מקצועי שסיפק לו את המידע הנחוץ להצלת הגידולים. הוא התלהב מהאפשרות להיעזר באינטרנט כדי למצוא מידע מועיל, ועזר לחבר שלו, בעל עסק קטן שרצה להתרחב, לחפש אפשרויות עסקיות ברשת. החבר הקים טורבינת רוח בבית הספר המקומי. מאטרה ממשיך להרחיב את בשורת האינטרנט בכפר. הנה הסיפור שלו בקצרה:

בתום המצגות של הדוברים בפאנל, שאלה פעילה קהילתית מקנדה שישבה בקהל, האם אין חשש שבצד כל התועלת שמביאה המדיה החברתית, היא גם תגרום להרס של ערכים חברתיים אחרים? תשובתה של ברוניני מגוגל: האחריות ללמד את הילדים שימוש מושכל בטכנולוגיה – מוטלת על ההורים. האחריות לספק להורים מודעות וכלים למשימה – מוטלת על החברות. והזכירה את המרכז לבטיחות המשפחה של גוגל, שנועד למטרה זו.

 

שמים פס על ניהול הקיימות?

תור ארוך של מאוכזבים, ואני בתוכם, צבא על פתחו של האולם בו התקיים דיון בנושא שיקולים של צדק ומוסר בעיצוב המחר. האולם מלא עד אפס מקום. כנראה שאנשים מוטרדים מאוד משאלת הדיון. נאלצתי לוותר, ובחרתי להיכנס לדיון שעסק באתגרי הניהול של המחר. והתאכזבתי שוב.

המונחים 'אחריות חברתית' ו'מחזיקי ענין' נזרקו לאויר על-ידי כל הדוברים בפאנל, בעיקר ברמת buzz words. כששאלתי אותם כיצד הם מציעים למנהלי העתיד להתמודד עם הציפיות הסותרות: מצד אחד, להיערך לאתגרי הקיימוּת באמצעות השקעות שיחזירו עצמן בטווח הארוך, בו בזמן שהם מצופים ע"י בעלי השליטה ובעלי המניות להביא תוצאות עסקיות בטווח קצר, לא קיבלתי שום תשובה מעוררת השראה.

פאט גלסינגר, נשיא וסמנכ"ל התפעול של חברת EMC נתן את התשובה המעמיקה ביותר. לדבריו, השקעה בקיימות משתלמת רק אם רואים תוצאות בטווח מיידי (למשל, התייעלות בצריכת חומרי גלם), אך במקרים אחרים היא פוגעת בתחרותיות, כי העלויות של המתחרים, שלא משקיעים משאבים בנושא, נמוכות יותר. לכן נדרשת מעורבות של הרשויות, כדי להשוות תנאי-מוצא (מישהו אמר beyond compliance ?). ג'יימס טורלי, יו"ר ומנכ"ל חברת היעוץ E&Y ציין כי הפירמה לוקחת חלק ב- IRCC היוזמה לאיחוד דוחות פיננסיים ודוחות אחריות תאגידית. וזהו.

מה היה לד"ר יהודית ריכטר, מייסדת ומנכ"לית חברת מדינול, שחוללה מהפכה בעולם ניתוחי הלב לומר בנושא? מה היה לפרופסור אשר טישלר, דיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שמכשיר היום את המנהלים שיאלצו להתמודד עם הסוגיה הזו ביתר שאת תוך מספר שנים, לומר? ובכן – גם אם היו להם מחשבות בנושא, הם לא אמרו אפילו מילה אחת. כלום.

הערה לסיום: רובם המכריע של הדוברים בכנס היו גברים לבנים ומבוגרים. האם הם מייצגים את המחר? אני בספק. 

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *