הצעה לשינוי בשאלון דירוג מעלה: הקטנת המשקל היחסי של פרק מעורבות בקהילה

הצעה לשינוי בשאלון דירוג מעלה: הקטנת המשקל היחסי של פרק מעורבות בקהילה

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , ,

ארגון מעלה זרק לנו כפפה, ואני מרימה! הועדה הציבורית של דירוג מעלה תעדכן בקרוב את הקריטריונים של הדירוג לקראת שאלון 2012, וכל מי שיש לו הצעה לתוספות או שינויים – מוזמן להציע

בפוסט זה אציג בקצרה את אחד משני השינויים שאני מציעה. התובנות שהתגבשו במחשבתי בשנים בהן עבדתי במעלה, רק קיבלו משנה תוקף בעת עבודתי כיועצת לחברות בשנתיים האחרונות.

השינויים שאני מציעה הם:

  1. הקטנת המשקל היחסי של פרק מעורבות בקהילה
  2. הוספת פרק העוסק בסביבת השוק

 

שינוי ראשון: להקטין את המשקל היחסי בדירוג של פרק 'מעורבות בקהילה'

מאז הקמתו, מנסה ארגון מעלה להבהיר כי אחריות תאגידית במהותה אינה מתייחסת לשאלה מה התאגיד עושה עם הכסף שהוא מרוויח, אלא כיצד הוא מרוויח אותו. הניקוד הנדיב שמקבל סעיף התרומה לקהילה, לא מבטא את הגישה הזו.

13 נקודות! (מתוך סך 100 נקודות בדירוג) - זה המשקל שמקבל סעיף התרומה לקהילה. יותר מסעיף המתייחס לקיומה של תכנית אתיקה אפקטיבית (10 נ'), או סעיף סביבת עבודה הוגנת (10 נ'), או סעיף הבוחן קיומה של מדיניות סביבתית, הטמעתה ויישומה (10.5 נ'), ויותר מהסעיף הבוחן את הרכב ועדת הדירקטוריון וועדת הביקורת, ועבודתן (12 נ').

האם התרומה לקהילה באמת יותר חשובה לקיימות החברתית - סביבתית - כלכלית מאשר כל אחד מהתחומים המוזכרים לעיל? אני חושבת שלא, וגם התייחסתי לכך בפוסט אחר שכתבתי. אבל במצב הנוכחי, חברה שרוצה לשפר את מצבה בדירוג (ואני שמחה שיותר ויותר חברות מבקשות לעשות כן), יכולה לעשות זאת בקלות יחסית באמצעות הגדלת תקציב התרומה, ובכך "לחסוך" לעצמה את הטירחה שכרוכה בשיפור פרקטיקות של ההתנהלות השוטפת שלה, פרקטיקות המשפיעות (לעתים בצורה מהותית) על עובדים, סביבה, ספקים, לקוחות, ובעלי מניות (בל נשכח שבעלי מניות הם גם החוסכים הקטנים לפנסיה).

עוד שתי נקודות למחשבה:‎

1) יש לי השגות גם לגבי העובדה שחברות מקבלות ניקוד על הגובה האבסולוטי של התרומה, ולא רק על הגובה היחסי שלה. גישה זו של הדירוג אינה עולה בקנה אחד עם הציפיה שחברה תתרום ביחס לרווחים שלה, כפי שמגדיר הקוד לניהול חברתי בעסקים של מעלה.

2) עובדה שמקטינה את חשיבותו של פרק המעורבות בקהילה, במבנהו הנוכחי, היא זו שהוא אינו עוסק בניהול השפעות החברה (התאגיד) על הקהילה באמצעות קיום דיאלוג עמה, ניהול סיכונים מולה או בפיתוח כלכלי שלה. הפרק עוסק רק בתרומה כספית (או שוות כסף), בקיומה של מדיניות מעורבות חברתית, ובהתנדבות עובדים. מדדים המשפיעים על תשתית הקיימוּת של הקהילה ועל טיב יחסיה עם החברה (התאגיד), נעדרים מהפרק.

זה הזמן המתאים לשינוי!

עד לפני מספר שנים, רוב המנהלים הבכירים בישראל סברו שמעורבות בקהילה משפיעה על תדמית האחריות החברתית שלהם, יותר מאשר ההתנהלות האתית או הסביבתית שלהם. להערכתי, בשנים האחרונות חלה הבשלה, ויש הבנה מעמיקה יותר של המרכיבים שבאמת מעידים על מידת ההתנהלות האחראית. עובדה היא שמשנה לשנה נוספים לדירוג קריטריונים חשובים רבים בכל אחד מהפרקים. אך בעוד הקריטריונים החדשים מקבלים רק חלקיקי ניקוד, פרק מעורבות בקהילה עדיין קיים כבועה איתנה בגודל 20%. מצריך חשיבה נוספת, לעניות דעתי.

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *