הטובים למשק – מדד האחריות החברתית החדש של כלכליסט

הטובים למשק – מדד האחריות החברתית החדש של כלכליסט

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , ,

עיתון כלכליסט השיק מדד חברתי חדש, המדרג את בעלי השליטה הגדולים במשק לפי מידת תרומתם לחברה הישראלית, ולא רק במונחים פילנתרופים. האם סוף סוף פוצחה הנוסחה למדידת אחריות תאגידית? כנראה שלא

כלכליסט חוזר בתשובה וממציא את הגלגל החברתי

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת "חזרה בתשובה" של עיתונים כלכליים, שעד לפני זמן לא רב העלו על נס את השאת הרווחים ונשאו על כפיים את בעלי ההון, וכעת מנסים לקדם נורמות של התנהגות אחראית וצנועה יותר. אין ספק שלעיתונים אלה יש השפעה על השיח הכלכלי, ובעיקר מאז פרוץ המחאה החברתית הם מעלים לדיון סוגיות מהותיות, ואף נוקטים עמדה ערכית (מעניין מתי הם יתחילו לדון בניהול האחריות התאגידית של העיתונים עצמם).

כחלק ממגמה זו, כלכליסט השיק בדצמבר 2012 את מדד "הטובים למשק". הוא עשה זאת בקול תרועה רמה ומעט יהירה, לטעמי. לאו דווקא בגלל המטרה המוצהרת "להציב תמריץ לבעלי העסקים לא לדאוג רק לבעלי המניות, אלא למעגל רחב יותר של מחזיקי ענין", אלא מכיון שהמדד וכל הכתבות הסובבות אותו התנהגו כאילו הם יוצרים לראשונה שיח חדש, תוך שהם מתעלמים מהשיח הקיים בנושא.

כלכליסט הכריז בכותרת ראשית על "השקת גישת מחזיקי הענין", בעוד גישה זו מהווה בסיס לשיח המקצועי כבר למעלה מעשור בקרב עשרות החברות הגדולות במשק. הן אולי לא מיישמות את הגישה לעומקה, אבל הנושא לא חדש להן. דירוג מעלה, הכולל עשרות פרמטרים של ניהול אחראי (ראו טבלת השוואה בין הדירוגים בסוף הפוסט), לא הוזכר אפילו פעם אחת כמקור להתייחסות. איש מאנשי הקהילה המקצועית של האחריות התאגידית בישראל לא לקח חלק בגיבוש הקריטריונים. צוות כלכליסט - העיתונאים מיקי פלד ויריב רחימי, פרופ' איל וינטר - ראש המרכז לחקר הראציונליות באוני' העברית, ואמיר ג'ירייס - אנליסט בבית ההשקעות מיטב, בראו מדד חדש בתוך ואקום מלאכותי, וחבל. אני מאמינה שדווקא יצירת הקשרים בין המדד החדש לבין דירוג מעלה יכלו ליצור תמונה יותר רב-מימדית מזו שיצר המדד כפי שהוא.

במשך למעלה משבוע הקדיש כלכליסט עמודים רבים לעיסוק בנושא האחריות התאגידית, כחלק מהשקת המדד החברתי החדש שיצר. עצם העיסוק הרב בנושא זה, הינו חידוש מרענן, ובעל חשיבות רבה לשיח הציבורי. מעניין שכלכליסט השיק את הנושא למחרת המפגש השנתי של מעלה – מפגש שלא היה לו כל איזכור בתקשורת הכלכלית, במכוון. נוכח לקוּנה זו, העיסוק של כלכליסט בנושא היה בולט וחשוב אף יותר.

 

את מי ואת מה מודד המדד?

"ביקשנו לבדוק אם בתוך עולם העסקים הישראלי ניתן לזהות בעלי הון שמתנהגים אחרת, ומביאים בחשבון גם ערכים אחרים מלבד מקסום רווחים... בשורה התחתונה... ניתן יהיה לראות בדיוק מי לוקח רווח לכיסו ומי משתמש בו לגיוס עובדים או להקמת מפעלים. מי באמת מייצרים מקומות עבודה ומי מתגמלים את המנהלים הבכירים בלי קשר לרווחי החברה" (מיקי פלד, כלכליסט)

בשונה מדירוג מעלה, המדרג חברות, המדד של כלכליסט מדרג בעלי הון. נכללים בו 25 בעלי ההון, שהם בעלים של חברה כלשהי במדד ת"א-100, ששווי השוק שלה עמד בסוף 2011 על מיליארד ש"ח לפחות. חברות ללא גרעין שליטה לא נבדקו. בסך הכל נבדקו 61 חברות השייכות ל- 25 בעלי שליטה, ב- 13 ענפים שונים. המדד מייחס לבעלי השליטה את ההתנהגות של החברות, גם אם לא תמיד בעל השליטה מעורב ומשפיע על הפרמטרים שנמדדו. אז מה בעצם מודד המדד: את התנהלות בעלי השליטה בתוך החברות, או את התנהלות החברות עצמן? התמונה הסופית מעט מבלבלת.

הנתונים נאספו מתוך דוחות פומביים של החברות, ועל סמך מענה לשאלונים שנשלחו אליהם ע"י יוצרי המדד. ההיענות לשאלונים, מסתבר, היתה נמוכה. "היה ברור שנדרש מאיתנו לפעול בנחישות כפולה, לנסות לחשוף את המספרים בזמן שהחברות שאנחנו בודקים מנסות להסתיר את הנתונים" כתב מיקי פלד. אני מניחה שלאור האמור, במקרים מסוימים ניתן ציון חלקי על סמך מידע חסר או לא מבוסס.

המדד הכללי הורכב משלושה מדדי משנה: השקעה בעובדים, פילנתרופיה (בדומה לדירוג מעלה – גם כאן ניתן, לדעתי, משקל יתר לסוגיה זו), והשפעת הפעילות העסקית על המשק. כל מדד משנה הורכב ממספר פרמטרים, ובסך הכל יש 21 פרמטרים בדירוג כולו. הציון בכל פרמטר שוקלל ביחס לחברות אחרות בענף, ואילו הציון הכולל של כל מדד-משנה הוכפל באחוז השליטה הישיר של בעל השליטה. השאלות עצמן והמשקלות שלהן אינן נגישות לעיון הציבור – שקיפות שהייתי מצפה לה ממדד העוסק, בין היתר, בחשיבותה של השקיפות. סוגית ההשפעה על איכות הסביבה, שיש לה השפעות מהותיות על החברה בישראלית, נעדרת מהמדד.

 

 

ייאמר לזכותם של יוצרי המדד שהם נגעו בסוגיות רגישות שעד כה לא נמדדו בישראל כחלק מאחריות תאגידית, למרות שבשיח הא"ת הגלובלי הן מוגדרות ככאלו: עמידה בהחזרי חוב ביחס לדיבידנד, פערי השכר בין הבכירים ליתר העובדים, יחס אשראי לקוחות מול אשראי ספקים, מנין מגיע הכסף לפילנתרופיה – מהחברה הציבורית או מהכיס הפרטי של בעל השליטה ועוד. זוהי עליית מדרגה בשיח המקצועי.

המדד מציג בבירור את המורכבות והרב מימדיות של ניהול האחריות התאגידית. למשל, בפרמטר הבוחן את היקף מקומות העבודה החדשים שייצר בעל ההון, דורג רמי לוי במקום הראשון. לוי דורג במקום הראשון גם בפרמטר שבוחן את היקף העובדים המועסקים דרך קבלני כח אדם. כלומר, רמי לוי ככל הנראה יצר הכי הרבה מקומות עבודה לעובדי קבלן. האם התנהגות זו מגדירה אותו כטוב למשק? שאלה שניתן להתווכח עליה. יוצרי המדד מודעים למורכבויות ולסתירות הפנימיות, שהן אינהרנטיות לתחום זה ולא רק למדד כלכליסט, והציפו את המורכבויות והסתירות במסגרת ניתוח התוצאות. הם גם הודו כי יש למדד מקום להשתפר עם השנים, אך לא הזמינו את הציבור להציע פרמטרים נוספים למדד.

אין ספק שהיעדרם של נציגי החברות מתהליך גיבוש הקריטריונים, אפשר ליוצרי המדד להגדיר קריטריונים "נועזים" כמו הנ"ל. בדירוג מעלה, שהקריטריונים שלו נקבעים תוך דיאלוג עם נציגי החברות, קשה לשלב קריטריונים כגון אלה. עם זאת, הריחוק בין יוצרי מדד כלכליסט לבין בעלי החברות מקבל גם ביטוי פחות מוצלח, כשנעשה שימוש בביטויים כגון "החשודים המידיים", "טייקונים" ו"חזירות" – הלקוחים משפת המחאה ופחות מתאימים, לדעתי, לשפה של מדד מקצועי.

 

השורה התחתונה: המדד טוב למשק

לסיכום, מדד הטובים למשק הוא מהלך חשוב ומבורך, שהוסיף קול חדש ורענן לשיח על אחריות תאגידית בארץ, ושם על המפה את תפקידם של בעלי השליטה בקביעת הסטנדרטים של ההתנהלות האחראית בחברות.

הוא לא מפצח את הנוסחה המלאה למדידת אחריות תאגידית, מכיון שהוא מכיל רק חלק מהסוגיות המהותיות של אחריות תאגידית, ומכיון שהוא מערב בין התנהלות חברות והתנהלות בעלי שליטה.

אני מקווה שהמדד אכן עורר הדים בקרב בעלי השליטה, ויהווה תמריץ לפיתוח האחריות התאגידית בחברות שבשליטתם.

ואם אתם רוצים לדעת מיהם בעלי השליטה הטובים למשק במדד הנוכחי, אתם מוזמנים לגלוש לקישור הזה ולראות את הרשימה המלאה.

 

השוואה בין מדד כלכליסט לבין דירוג מעלה

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *