הדור הבא של שיתופי פעולה בין המגזר העסקי והחברתי

הדור הבא של שיתופי פעולה בין המגזר העסקי והחברתי

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: שיתוף מחזיקי עניין, תגיות: , ,

אחת הדרכים לבנות מהלכים בוני-אמון בין תאגידים למחזיקי הענין שלהם, היא יצירת שיתופי פעולה עם ארגונים המייצגים אינטרסים חברתיים, ובפרט עם ארגונים שמתמחים גם בשיטות של מחאה נגד תאגידים. ארגונים אלה יכולים לסייע לתאגידים לזהות נקודות תורפה באופן ההתנהלות שלהם, ולגבש עמם פתרונות המתבססים על הידע המקצועי של הארגונים. סקירה קצרה, והיכרות עם שני שותפים חברתיים כחול-לבן שפתחו ערוצים חדשים לדיאלוג

בשנים האחרונות החלו יותר אנשים בתאגידים ובארגונים חברתיים להבין שהדרך להתמודד עם אתגרים חברתיים וסביבתיים, הקשורים לאופן התנהלותם של התאגידים, היא לשתף פעולה ולאחד משאבים לשם יצירת פתרונות חדשים ואפקטיביים.

האם נורה אדומה היא איום או הזדמנות?

אם בעבר הארגונים החברתיים נתקלו בחוסר התעניינות ובחוסר נכונות מצד התאגידים להקשיב לטענותיהם ולהצעותיהם, ונאלצו משום כך לפנות לדרכים לעומתיות (מחאות, עתירות משפטיות, קידום רגולציה), הרי שהמצב הולך ומשתנה. תפיסת האחריות התאגידית גורמת לתאגידים לחפש באופן יזום את אותם אתגרים, על מנת לנסות לתת להם מענה. אנשי התאגידים (ובפרט מנהלי האחריות התאגידית) יודעים שלפעמים הפתרון טמון דווקא אצל הגורמים החברתיים - גם בזכות הבקיאות שלהם בסוגיות החברתיות וההתמצאות שלהם בשטח, וגם בזכות האמון שהציבור רוחש כלפיהם.

הארגונים החברתיים הפכו להיות Critical Friends, כפי שהגדיר זאת בעבר ארגון AccountAbility - חברים ביקורתיים והכרחיים. הם מדליקים נורות אדומות במקרים בהם זיהו כי התנהלות התאגיד משפיעה לרעה על מחזיקי הענין שלו, ומסייעים בכך לתאגיד לזהות סיכונים ולטפל בהם מבעוד מועד. התעלמות מאיתותים אלו מזמנת, כמובן, סיכון נוסף בדמות פעילות נגד התאגיד.

אבל הדלקת נורות אדומות אינה הפעולה היחידה שארגונים אלה מסוגלים לעשות, שכן הם יכולים לרתום את הידע והמומחיות שלהם לטובת סיוע לתאגידים לגבש פתרונות. צורת פעולה זו דורשת שינוי בדרך החשיבה ובגישה של ארגונים חברתיים לעומתיים, ואלו מביניהם שיקדימו להבין זאת, וילמדו כיצד ליצור ולפתח שיתופי פעולה עם תאגידים, עשויים להרוויח קיצורי-דרך לקידום האג'נדות החברתיות שלהם.

ואכן, לפני מספר חודשים החל ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל חיים וסביבה להכשיר פעילים סביבתיים כדי שיוכלו לקיים דיאלוג עם תאגידים בשפה משותפת: ההכשרה כוללת היכרות עם עולם האחריות התאגידית ועם דיווחי GRI, הבנת האתגרים והשיטות לניהול התחום בתאגידים וכו'.

הגזרים והמקלות של ארגון גרינפיס

גרינפיס הוא אולי הדוגמא המוכרת ביותר לארגון שפועל באופן לעומתי מול תאגידים, ובערוץ נפרד – יוצר שיתופי פעולה עמם (ראו פוסט קודם בנושא). נייקי, טימברלנד, קוקה קולה, מקדונלד'ס, נסטלה, פייסבוק ומאטל הם בין אלה שארגון גרינפיס "פקח להם את העיניים" בכח באמצעות קמפיינים מתוקשרים, והכריח אותם להבין לעומק את ההשלכות החברתיות, הבריאותיות, הכלכליות והסביבתיות של התנהלותם. תאגידים רבים יצרו לאחר מכן שיתופי פעולה עם גרינפיס, במטרה ליצור פתרונות לבעיות אלו. חשוב לדעת שבארגון גרינפיס עובדים מדענים ואנשי מקצוע המפתחים, למשל, טכנולוגיות ירוקות חדשניות. הם לא רק מוחים – יש להם גם פתרונות חלופיים.

הכירו את השותפים החברתיים החדשים

יצירת שיתוף פעולה של תאגיד עם ארגון לעומתי היא תהליך מורכב הרבה יותר מאשר יצירת שת"פ עם ארגון שאינו לעומתי, ומחייבת מהלכים מקדימים של בירור אינטרסים משותפים ואינטרסים מנוגדים, ובניה זהירה של תשתית לאמון הדדי. לשני הצדדים יש מה להפסיד, אבל המציאות מלמדת שהדבר אפשרי.

בחרתי להביא שתי דוגמאות של ארגונים ישראלים לעומתיים, שלאחרונה החלו לפתח גם שיתופי פעולה עם חברות. חנה גרטנברג מארגון אדם טבע ודין וליאת ארבל מארגון ידיד, שתיהן בוגרות קורס מנהלי אחריות תאגידית של מעלה, מספרות על התפקיד, על השינוי בגישת הארגון, על השותפויות, ומה עושים במקרה שחברות פועלות בניגוד לאג'נדה של הארגון.

חנה גרטנברג, מנהלת קשרי עסקים ופיתוח משאבים בארגון 'אדם טבע ודין'

תפקידים קודמים: מנהלת קשרי עסקים ופיתוח משאבים בעמותת אתגרים; מנהלת תקשורת שיווקית במוטורולה.

על התפקיד: זהו תפקיד חדש בארגון, וקיים זה שנה. במסגרת התפקיד אני יוצרת ומקדמת שיתופי פעולה חדשים, מגייסת משאבים, ומקדמת דיאלוג עם המגזר העסקי בתחום פעילות העמותה.

על השינוי שחל בגישת הארגון: בשנתיים האחרונות חל שינוי תפיסתי הן במגזר העסקי והן באדם טבע ודין, ביחס לדיאלוג וליכולת להביא לשינויים מתוך מפגש ושיח משותף. החקיקה הסביבתית יצרה קרקע משותפת לשיחה, לרעיונות ולתהליכים שמחייבים את כולם להיות מעורבים, יותר מתמיד. המגזר העסקי (לפחות חלקו הגדול) מבין היום ששיח זה הוא הכרחי לקידום מטרותיו העסקיות. תפקידנו היום הוא למזער ולצמצם השפעות סביבתיות שליליות, ולנסות להופכן לחיוביות במידת האפשר.

על שיתופי הפעולה: אנו מקפידים בבחירת השותפים לדרך. אנו יוצרים שותפויות עם חברות שהראו ומראות כוונות ומחויבות אמיתית לשינוי, כלומר השקעה כספית וטכנולוגית או כל השקעה אחרת למזעור הנזק הסביבתי. אנו מציעים שיתופי פעולה בעיקר בתחומים ובנושאים שאנו מקדמים בתחום החקיקה: מחזור, אוויר, מים, תכנון ובנייה וצדק סביבתי. כיום אנו פועלים בפרויקט משותף וייחודי עם חברת שיכון ובינוי בנושא מחזור פסולת בניין. החברה בחרה בנו כדי להטמיע שינוי בניהול פסולת הבניין שלה ומיחזורה. שיתוף פעולה זה אמור ויכול לשמש מודל לחברות בנייה אחרות. אנו ארגון סביבתי הרואה את התחומים ברמה אינטגרטיבית, עם משפטנים ומדענים מומחים הפועלים יחד. יש לנו ידע רב על הקורה בעולם בתחומי הסביבה ובנושאי חקיקה.

התמודדות עם חברות הפועלות בניגוד לאג'נדה של הארגון: אנו תמיד דיברנו עם החברות תחילה, וכך גם נמשיך לעשות. עם זאת, תשובות שקיבלנו מחברות הכריחו אותנו, לא אחת, להפוך לעומתיים. גם אם אנו מצויים בתהליך הידברות או שיתוף פעולה עם חברה מסחרית כזו או אחרת, נמשיך להיות לעומתיים במקומות בהם מתקיימת פגיעה סביבתית המשפיעה על בריאות הציבור, על משאבי הטבע או פוגעת בזכויות אדם סביבתיות.

ארגון אדם טבע ודין הוקם בשנת 1991 במטרה להוביל לשינוי סביבתי בכלים משפטיים, מדעיים ותכנוניים, מתוך שימת דגש רב על זכויות אדם סביבתיות, כחלק בלתי נפרד מהתהליך. מנכ"ל העמותה הוא עו"ד עמית ברכה.

אתר: www.adamteva.org.il | המייל של חנה hannag@adamteva.org.il 

ליאת ארבל, מנהלת קשרי עסקים בארגון 'ידיד'

תפקידים קודמים: מנהלת קשרי לקוחות במכללת פמיננסי – נשים וכסף; ממלאת מקום מנהלת אחריות חברתית של קבוצת פישמן (תשעה חודשים); אחראית תחום אתיקה בפישמן רשתות; מנהלת שיתופי פעולה של מועדון הלקוחות powercard

על התפקיד: מבחינה פורמלית זהו תפקיד חדש בארגון. גם בעבר הארגון פעל בתחום זה, אבל באופן לא מובנה.

על השינוי שחל בגישת הארגון: במהלך חמש השנים האחרונות נחלנו הצלחה משמעותית בשיתופי פעולה עם חברת פייזר ועם חברת ECI. בעקבות הנסיון המוצלח, הבנו שקיים פוטנציאל לא ממומש בקשרים של עמותה כשלנו עם חברות עסקיות.

בנוסף, המשבר הכלכלי שעברנו יחד עם שאר ארגוני החברה האזרחית מאז 2008, הוביל אותנו לתובנה שאסור לנו להמשיך ולהתקיים לאורך זמן רק על תרומות. הבנו שאנו חייבים לפתח ערוצי גיוס משאבים אחרים, המתבססים על מכירת שירותים שאנחנו מתמחים בהם ממילא, כגון שירותי מיצוי זכויות בתחומי דיור, בריאות, חינוך, וביטוח לאומי. מחקרים רבים מראים כי יש גידול בתפוקת העובדים ופיחות בתחלופתם, כאשר מקום העבודה מספק שירותי מיצוי זכויות לעובדיו, ולכן אנו מציעים לחברות לרכוש מאיתנו שירותים אלה.

על שיתופי הפעולה: אנחנו מזמינים את העסקים לשתף אותנו ולהתייעץ איתנו בכל תהליך הקשור לעובדים וללקוחות שלהם. אנחנו מציעים ידע ופרקטיקת עבודה עם עובדים מאוכלוסיות מודרות בתחום מיצוי זכויות, על בסיס ידע מעשי שהצטבר אצלנו במשך קרוב ל- 15 שנים. מתן ידע ושירותי העצמה מסוג זה עשויים להתבצע באמצעות רווחה תומכת לעובדים, למשל. הדיאלוג איתנו כמייצגים עובדים ולקוחות וכמחזיקי-עניין, ופיתוח של שירותים ומוצרים עסקיים בעלי פן חברתי, עשוי להניב שירותים אחרים.

התמודדות עם חברות הפועלות בניגוד לאג'נדה של הארגון: אין לנו דרך פעולה "אוטומטית" כנגד חברות, ובכל מקרה, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעזור לפונים אלינו מקרב הקהילה; חובת הנאמנות שלנו היא להם ורק להם, ובדיוק משום כך נבחרנו לשיתוף פעולה על ידי חברה שמבקשת להועיל לעובדיה.

הסוגיה הרגישה ביותר בקרב חברות עסקיות היא בתחום דיני עבודה, שכדי להימנע מניגוד עניינים, מלכתחילה איננו נכנסים לתחום זה, ומיידעים את כל הפונים אלינו שאין אנו הכתובת בנושא זה. מעבר לכך, כמובן שנשתף פעולה רק עם חברות שאינן בגדר מעסיקות פוגעניות, אולם ברור שחברות אלו ממילא לא יכניסו אותנו בשעריהן.

ארגון ידיד הוקם בשנת 1997 במטרה להעצים אוכלוסיות מוחלשת וליצור סולידריות חברתית. מנכ"לית העמותה היא שרי רבקין.

אתר:  www.yedid.org.il | המייל של ליאת liat@yedid.org.il 

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *