דירוג מעלה – שפה חדשה שכולם חייבים ללמוד

דירוג מעלה – שפה חדשה שכולם חייבים ללמוד

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , ,

דירוג מעלה מארגן מחדש את השיח שבין החברות העסקיות למחזיקי הענין שלהן. חשוב שכל מחזיקי הענין (כולל ארגונים חברתיים, צרכנים, ספקים ועובדים) ילמדו את השפה, כדי שיוכלו להשתתף בשיח ולהשפיע עליו

 

היה קשה למצוא מקום ישיבה בכנס חשיפת דירוג מעלה 2010 בבורסה לני"ע בתל אביב השבוע. האירוע, שעד לפני שנים ספורות נדרש מאמץ כדי להביא אליו משתתפים, הפך אטרקטיבי מאוד למנכ"לים ויו"רים של חברות ציבוריות מובילות, למנהלי אחריות חברתית ולנציגי ארגונים חברתיים. מזל שהגעתי לשם מוקדם בבוקר ותפסתי מקום.

המהפכה: מקונספט – לכלי מדידה

דירוג מעלה חולל מהפכה בתפיסת האחריות התאגידית בישראל. הוא הפך את ניהול האחריות התאגידית למשהו מוגדר, מדיד, מנוהל ותחרותי.

הצטרפותה של הבורסה למאמץ, בהגדירה את מדד מעלה בשנת 2005, הכניסה גם את שוק ההון לתמונה, והפכה את הדירוג לרלוונטי עבור יותר חברות, ועבור התקשורת הכלכלית, שמקפידה לסקר את הנושא.

קר שם בחוץ

השנה גדל מספר החברות המשתתפות בדירוג ב 20%. יותר חברות מבינות שהן לא יכולות להרשות לעצמן להישאר מחוץ לתחרות. ידוע לי כי חברות נוספות מתכוננות להצטרף לדירוג בשנה הבאה, וכבר עתה הן מבצעות שינויים ארגוניים ועסקיים על מנת להתאים את ניהול האחריות התאגידית שלהן לדרישות הדירוג.

אני צופה כי בסופו של דבר, הדירוג יהווה מסגרת התייחסות לכל החברות המובילות בישראל.

שפה לעתיד טוב יותר

כן, הרבה חברות עסקיות כבר מדברות בשפת הדירוג – הן משנות את דרך ההתנהלות שלהן לפי הדירוג, ומגדירות אותה במונחים הלקוחים משאלון הדירוג. גם העיתונאים הכלכליים כבר יודעים לקרוא את השאלון ואת תוצאות הדירוג, ואף קוראים בין השורות ושואלים שאלות מאתגרות.

ומי עדיין לא למד את השפה? נכון, הארגונים החברתיים.

דירוג מעלה – כלי לשינוי חברתי

הדירוג מהווה הזדמנות פז עבור ארגונים חברתיים לקדם את האג'נדות החברתיות שלהם מול המגזר העסקי. שאלה המופיעה בשאלון דירוג מעלה, מחייבת את החברות להתייחס אליה באופן מעשי.

הועדה הציבורית המגבשת את שאלות הדירוג דנה באופן שוטף בפניות שמגיעות אליה מגורמים שונים בחברה הישראלית, ובמקרים בהם היא מוצאת לנכון, מעדכנת את השאלון. כך הוכנסו לשאלון שאלות העוסקות בנושא שירות המילואים של עובדי החברה, בהעסקת עולים חדשים, חרדים ואנשים מבוגרים ועוד.

ארגונים חברתיים יכולים למצוא את המקום המתאים בשאלון הדירוג - לסוגיה אותה הם מקדמים, ולפנות לועדה הציבורית. כמובן שהפניה צריכה להיות מבוססת היטב ולהוכיח קשר בינה לבין האחריות התאגידית.

לשאול את השאלות הנכונות

ארגונים חברתיים צריכים גם לדעת לקרוא את הסטטיסטיקות של תוצאות הדירוג, להציג לחברות שאלות מאתגרות בנוגע לתוצאות, ואף להציע את עצמם כשותפים לדיאלוג ולפיתוח פתרונות לסוגיות רלוונטיות שהחברות מתמודדות עמן במסגרת הדירוג.

למשל, ארגון המקדם קליטת עולים, יכול להציע לחברות תהליכים וכלים לשילוב חברתי של העולים בתוך סביבת העבודה.

ככל שיותר גורמים ידעו לדבר בשפת הדירוג, אפשר יהיה לקדם יחד פתרון בעיות חברתיות בישראל שלמיגזר העסקי יש יכולת השפעה עליהן.

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *