ארבעה גורמים שיניעו חברות לפתח אחריות תאגידית בשנת 2016

ארבעה גורמים שיניעו חברות לפתח אחריות תאגידית בשנת 2016

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , , , , , , , , , ,

הדרת ההדרה החברתית; מנהלות ומנהלים מהדור החדש; מודלים עסקיים חדשים; כוחה של רגולציה - אלה הגורמים שאני מעריכה כי יניעו ויזרזו את התאגידים בישראל לאמץ ולהטמיע בשנת 2016 שינויים בצורת ההתנהלות שלהם

בשנת 2015 תססו בשיח הציבורי בישראל סוגיות שקשורות לאחריות תאגידית. יחס לא הוגן כלפי לקוחות, מידע לא מדויק על אריזות; פרסומות פוגעניות ושיווק מדיר (למשל, היעדר בגדים במידות גדולות, או הפנית פרסומות למוצרי תינוקות לאמהות ולא לאבות); פערי שכר בין נשים וגברים (למשל, בתחום ההייטק); תעסוקת חרדים וערבים (נושא בוער!); מוסר תשלומים לספקים (שוטף+); השפעה הדדית של עסקים והתחממות גלובלית (עוד לפני ועידת פריז חווינו קיץ ארוך וחם – ירידה בתוצרת חקלאית, מחסור במוצרים – ירידה בהכנסות); נגישות לאנשים עם מגבלות (המון פוסטים בפייסבוק); רווחת בעלי חיים, ועוד.

אחרי שנים ארוכות בהן סוגיות אלו ואחרות (שחלקן הועלו לדיון ע"י ארגונים חברתיים) היו בעיקר סעיפים בתוך קודקסים של התנהלות אחראית, בשנת 2015 הן הפכו למוקדי שיחה ומחאה ברשתות החברתיות, ומשם גלשו לתקשורת, לרחוב ולכנסת.

התסיסה הזו צפויה להתחזק ולהקיף סוגיות נוספות. קיימת הערכה (ואני מסכימה איתה) שעסקים שלא ישנו את ההתנהלות שלהם בצורה משמעותית לכיוון אחראי יותר ומקיים יותר (מלשון sustainability), ובכך נכלל גם ייצור מוצרים שלא מביאים ערך אמיתי לצרכנים או לאנושות, יתכווצו משמעותית תוך מספר שנים.

להלן ארבע מהמגמות שידחקו חברות לשנות את הדרך בה הן מתנהלות כבר בשנת 2016:

 

מגמה ראשונה: הדרת ההדרה

נקודת-מבט שהיתה בעבר נחלתם של סוציולגים שידעו להבחין איך השיח (החברתי, הפוליטי, הכלכלי, התקשורתי, האקדמי ועוד...) מדיר מתוך מוקדי ההשפעה קבוצות חברתיות, הפכה לנחלת הציבור הרחב, במידה רבה הודות לשיח השוויוני והחופשי ברשתות החברתיות.

מנגנוני התיוג וההדרה של הפרסום, השיווק והתקשורת בכלל, נחשפים לעיני כל ברשתות החברתיות שוב ושוב. מזרחים; הומואים, לסביות, ועכשיו גם טרנסים וטרנסיות; נשים בכלל, ובהן גם נשים חרדיות; ערבים; אנשים עם מוגבלויות; אבות, ועוד – מתחילים להתקומם על כך שלאורך שנים הם תויגו בצורה מגחיכה או הודרו לגמרי מפרסומות, מתכניות השיווק של החברות, ממסלולי ההשמה והקידום במקומות עבודה, מההנהלות והדירקטוריונים (גם של מוסדות ציבוריים).

המודעוּת הזו יוצרת שיח עצבני ברשתות החברתיות, אשר הגיע השנה לשיאים חדשים (הורדת דירוג לאגאדיר ב TripAdvisor,הסרת סרטון פרסומת של חברת הנד"לן כרמי גת יום לאחר שהועלה לרשת). חברות אשר יטיבו להקשיב לשיח וללמוד אותו, יוכלו לזהות את אותם אנשים "שקופים" שנמצאים "מחוץ לרדאר" שלהן, ויוכלו להגדיל את מינעד והיקף הצרכנים שלהן. למשל, אחרי שמותג האגיס ספג ביקורת על פניה לאמהות בלבד, הוא הרחיב את השיחה השיווקית גם לאבות.

חשוב לא ליפול לתוך בורות של סטריאוטיפים מהסוג ההפוך, אלא ללמוד את האנשים, את הצרכים, הציפיות והרגישויות שלהם (זה הזמן להעזר בסוציולוגים ובאנשי האחריות התאגידית שעומדים לרשות אנשי השיווק).

GUGGUIES_DADS_2

מגמה שניה: דור חדש של מנהלות ומנהלים

בעבודתי כיועצת לתאגידים גדולים, אני רואה בבירור את הגישה החדשה שמביאים איתם מנהלות ומנהלים צעירים (הכל יחסי, כן? בערך בני 45 ומטה), שנכנסים לעמדות ניהול בכירות. הם מבינים מדוע חשוב לאמץ לתוך ההתנהלות השוטפת של הארגון נקודת מבט אחראית מבחינה חברתית, סביבתית ואתית.

הם לא רואים בזה נטל או פעילות שולית שהיא nice to have, אלא מבינים שזו צריכה להיות דרך ההתנהלות של התאגיד. בין אם הם חברי הנהלה או בדרגים נמוכים יותר, הם נושאים את זרעי השינוי בתוך הארגונים.
חלק מהקרדיט על מגמה מבורכת זו, מגיע לחוגים למנהל עסקים באוניברסיטאות ובמכללות. לפני כעשור החלו לשלב בתכניות הלימודים קורסים שעוסקים באחריות תאגידית, מתוך הבנה שמדובר בגישה ניהולית רלוונטית ונחוצה. הם צדקו, כמובן.

מגמה שלישית: מודלים עסקיים חדשים

מצד אחד – טכנולוגיות שמאפשרות ייצור עצמי, שיתוף מידע בזמן אמת, ייצור וצריכה של תקשורת בכף ידנו 24/7; איסוף וניתוח נתוני עתק; מצד שני – רעיונות חברתיים וכלכליים חדשים שמתפשטים בעולם וסוחפים בעיקר את דור המילניאלס. המציאות משתנה במהירות. איך עסקים גדולים יגיבו לשינוי בשנת 2016? להלן המודלים הבולטים בשיח. יש ביניהם חפיפה חלקית, והם נעים בכיוון דומה.

עסקים חברתיים Social Business

ב-2015 התחזק הבאזז סביב עסקים חברתיים – כאלה שמבקשים ליצור אימפקט חברתי מדיד, תוך עשיית רווח כספי סביר (ראו פוסט שלי בנושא אימפקט חברתי). אז נכון שבינתיים הבאזז לא הפך לשוּק שוקק, ובכל מקרה, העסקים האלה לא מאיימים על התאגידים הגדולים, אבל הם מסמנים להם בבירור לאן נושבת הרוח, וניתן לראות יותר חברות גדולות ומותגים שמחפשים את הייעוד החברתי שלהם, Social Purpose.

יש תאגידים שאפילו התחילו לעודד עסקים חברתיים באמצעות תכניות השקעה פילנתרופית בהם (התכנית של יוניליוור, למשל), או באמצעות רכישה מהם (העוגיות שבן אנד ג'רי'ס קונים מהמאפיה החברתית גרייסטון; הגרביים שרשת גאפ קונה מהעסק החברתי BOMBAS, למשל).

כלכלה שיתופית Sharing Economy

ככל שאנשים מודעים יותר למגבלת המשאבים (מגבלת הכסף בחשבון הבנק שלהם, משאבי הטבע המתכלים, צפיפות בערים), וככל שהטכנולוגיה מאפשרת שיתוף מידע בזמן אמת, צצים עוד מיזמים של כלכלה שיתופית שמאפשרים צריכה חסכונית יותר. לא צריך לקנות מוצרים (מכונית, משרד, מכשירי חשמל, בגדים) – אפשר לחלוק אותם עם אנשים אחרים, או להשתמש רק בשירות שהמוצרים האלה מספקים.

בחלק מהמיזמים מדובר בדילוג מעל תפקידם של תאגידים כמתווכים בין נותני שירותים לבין הלקוחות. חלק מהמיזמים מהווים אלטרנטיבה לתאגידים הגדולים (הלוואות p2p), חלקם הפכו לתאגידים גדולים בעצמם (גט, Airbnb), וחלק מהתאגידים הגדולים פיתחו פעילויות שיתופיות כחלק מפעילותם העסקית (אאודי).

AAUDI

כלכלה מעגלית Circular Economy

'מעריסה לעריסה' (מוצר ישן הופך לחומר גלם של מוצר חדש, צמצום פסולת לאפס) אינו רעיון חדש, אבל רק לאחרונה החל המגזר העסקי להתפכח מהאשליה שמשאבי הטבע הם אינסופיים והאנרגיה זולה. תכנון מוצרים ואריזות באופן שניתן יהיה להשתמש בהם שימוש חוזר, או לפרק אותם בקלות לאחר גמר השימוש כדי למחזר את הרכיבים לחומרי גלם חדשים; מכירת מילוי לאריזה קיימת במקום מוצר באריזה חדשה (ריפיל); אקולוגיה תעשייתית – העושה שימוש בחומרי גלם של תעשייה אחת כחומר גלם של תעשייה אחרת; הם חלק מהעקרונות של כלכלה מעגלית, ואנחנו נראה יותר ויותר פתרונות יצירתיים וחסכוניים כאלה השנה.

א-צמיחה Degrowth

התחזית הרדיקלית מכולן היא זו הטוענת לשינוי הנחת היסוד של הכלכלה הקפיטליסטית הרווחת בעשורים האחרונים, לפיה רק צמיחה בהיקפי הייצור והצריכה יכולה לקדם את הכלכלה ואת האנושות. תנועה ערה בקניונים אמנם מניעה את גלגלי הכלכלה, אך לא בהכרח מסיעה את כל האנשים למקום טוב יותר עבורם.

תנועת ה Degrowth טוענת שמגבלת משאבי הטבע, כמו גם הפערים הכלכליים ההמתרחבים בין עניים ועשירים, מחייבים גישה אחרת לקידום רווחת האנושות. גישה זו דוגלת באורח חיים בר קיימא, שמתבסס, בין היתר, על: צמצום ייצור וצריכה – לטובת הגדלת שיתוף ושימוש חוזר (כלכלה שיתופית ומעגלית); צמצום גלובליזציה תעשייתית – לטובת הגדלת ייצור מקומי (מדפסות תלת-מימד הן בין הגורמים שיאפשרו מגמה זו); צמצום חוויות הקשורות ברכישה – לטובת הרחבת חוויות (לא מסחריות) הקשורות ביחסים בין אנשים.

תומכי הגישה חוזים התכווצות של תעשיות המייצרות מוצרים עתירי חומרי גלם והשפעה סביבתית, שאינם מביאים תועלת מהותית לאנושות, כגון ג'אנקפוד, אופנה ושוק חיות המחמד. תנועת ההאטה היא אחת המייצגות של תפיסה זו, וגינות ירק קהילתיות – על גגות בניינים ועל הקרקע בשכונות, הן הניצנים הראשונים שלה.

האם גישה זו תחלחל לתודעת הנהלות התאגידים בישראל כבר השנה? מוקדם לומר. אבל אין ספק שהיא תשפיע על השיח החברתי, וכדאי לתאגידים להכיר אותה.פטגוניה ו REI הם שני תאגידים אמריקאים שכבר פועלים בכיוון.

 WORNWEAR DONT BUY

מגמה רביעית: רגולציה

אחת המוטיבציות ליישום התנהלות אחראית כרגולציה עצמית, היא למנוע רגולציה חיצונית. זו כופה על התאגיד מגבלות ועומסים, מסרבלת תהליכים, וגובה משאבי זמן וכסף. בשנים האחרונות ראינו לא מעט סוגיות מתחום החברה-סביבה-אתיקה שלא טופלו כמו שצריך באופן וולונטרי ע"י החברות, ולכן הפכו לרגולציה, כגון חוק האריזות (בדחיפה של ארגון אדם טבע ודין), חקיקת נגישות (בדחיפה של ארגון נגישות ישראל וארגוני הנכים), או תיקון 20 לחוק החברות (חיוב מנגנונים לקביעת גובה שכר בכירים, כתלות בביצועי החברה).

סקר שנערך לאחרונה בקרב תלמידי קורס לאחריות תאגידית במכללה למנהל (בהנחיית ד"ר תמר ברקאי), מצא כי רוב הסטודנטים סבורים שיש לחייב בחקיקה את התאגידים לאמץ התנהגות אחראית יותר, ואף לדווח בשקיפות על המדיניות והביצועים שלהם בתחומי חברה, סביבה, ממשל תאגידי.

ככל שיתסוס השיח הציבורי בסוגיות של אחריות תאגידית, ואקטיביסטים יקדמו חקיקה בנושא בעזרת תקשורת נשכנית וחברי כנסת שמתחברים לשיח, נראה עוד רגולציה.

חשוב להזכיר שאחריות תאגידית נוגעת רק לתחומים שהם beyond compliance. ברגע שסוגיה הופכת למחויבת ברגולציה, היא נגרעת מהטריטוריה הוולונטרית של אחריות תאגידית.
-------
נקווה ש- 2016 תהיה שנה של עשיה אחראית, שתיצור ערך משותף אמיתי לכל מחזיקי הענין.

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *