אי אפשר לטאטא את כתם הנפט מתחת לשטיח

אי אפשר לטאטא את כתם הנפט מתחת לשטיח

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: אחריות תאגידית, תגיות: , , , , ,

שתי הערות על אסון הנפט במפרץ מקסיקו ועל אחריות תאגידית בעידן אובמה והאינטרנט

1. כתם שחור וגדול צף באינטרנט

יש לבכות על נפט שנשפך, בכיה לדורות. הנזק שגרמה הדליפה העצומה (יותר מארבעים מיליון ליטר נפט) ממיכלית של חברת אקסון ואלדז באלסקה בשנת 1989, השאיר חותם על הסביבה, על הקהילות המקומיות, על הכלכלה וגם על דפי ההיסטוריה.

האירוע עצמו, ובמיוחד התחמקותה של הנהלת החברה מלקיחת אחריות פומבית ופעולה מהירה לתיקון המצב, הם מהגורמים המשמעותיים בהתפתחות תחום האחריות התאגידית בעולם.

אין לי כלים לקבוע עד כמה חברת BP, שמשקיעה מזה שנים משאבים רבים בטיפוח תדמית אחראית, אכן למדה את הלקח. מה שבטוח, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות היא לא יכולה להתעלם מהתקשורת, כפי שעשו קברניטי אקסון ואלדז לפני עשרים שנה.

האינטרנט מוצף בסיקור הנושא. בפייסבוק יש כבר מספר קבוצות מחאה נגד BP, ומי שיכנס לאתר של BP ימצא בעמוד הבית סיקור נרחב של המצב ושל אופן הטיפול בו.

בין היתר, קוראת החברה לדייגים ולאחרים שנפגעו מהאסון להגיע ולהגיש תביעה לפיצוי ולסיוע במרכזי תביעות שהקימה בלואיזיאנה ובאלבאמה. כך ראוי.

2. כתם שחור וגדול צף בבית הלבן

בהודעה לתקשורת שמסר אובמה ביום שישי 14 במאי 2010, הוסר הלוט באופן רשמי מעל ההתנהלות הבעייתית של היחסים בין חברות הנפט לבין הממשל הפדרלי.

במשך שנים מנסים הארגונים הסביבתיים בארה"ב להסב את תשומת הלב הציבורית לבעיה זו, כשחברת אקסון מועלית על מוקד הקמפיינים.

ארגון גרינפיס שירטט מפת קשרים סבוכה ומרשימה בין אקסון, האקדמיה והממשל, ואף בנה אתר ויקי ייעודי EXXONSECRETS Wiki כדי לעקוב אחר ההתפתחויות. קואליצית הארגונים Exxpose Exxon מציעה לציבור שלל פעילויות מחאה.

לאחר שאובמה הביע שאט נפש מהמחזה המגוחך של ההאשמות ההדדיות בין מנהלי חברות הנפט, הוא הודה כי יש כשלים חמורים בהתנהלות הממשל הפדרלי מול חברות הנפט. אובמה הכריז כי בא הקץ על היחסים החמימים בין חברות הנפט לבין הרשות הפדרלית שמאשרת להם לקדוח על סמך בטחונות לא מספיקים.

אובמה הזכיר כי חברות הנפט התנגדו בעבר ליוזמות רפורמה בתואנה כי הדבר יסב להן נזקים כלכליים קשים, והבהיר כי עתה יינקטו צעדים משמעותיים להבטחת ניהול תקין ובטיחות מירבית בכל הקשור לקידוחים ולניהול הנושא בכלל.

וזה מחזיר לדיון את השאלה האם רגולציה עצמית היתה מונעת מהלכים אלה, והאם בכלל יש מקום לצפות מתאגידים שיגבילו עצמם ברגולציה עצמית אמיתית?

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *