אימפקט חברתי – גל חולף או עידן חדש?

אימפקט חברתי – גל חולף או עידן חדש?

מחבר שירלי קנטור, עם 0 תגובות, קטגוריה: קשרי קהילה, תגיות: , , , , , , , ,

בחודש האחרון התקיימו מספר אירועים בשדה העשייה העסקית-חברתית. הזירה, שאוכלסה בעבר בעיקר על ידי פעילים חברתיים, עמותות ופילנתרופיה תאגידית, הפכה להיות אטרקציה עבור יזמים עסקיים, אנשי טכנולוגיה, סטודנטים ומשקיעים. האם זהו טרנד חולף או עידן חדש?

את הפוסט הזה אני כותבת אחרי רצף של כנסים שהתקיימו בתל-אביב במהלך מספר שבועות, ושהציפו מעל פני השטח תהליכים שמתבשלים כאן בשנים האחרונות: שגשוג הרעיון של שוק הון חברתי, עסקים חברתיים, אקסלורטרים חברתיים, האקתונים לפתרון אתגרים חברתיים ועוד.

זו לא מתיימרת להיות סקירה מקיפה ויסודית, אלא התרשמות כללית שלי, בעקבות השתתפות בכנסים אלה ושיחות עם אנשים הפעילים בזירה מזה מספר שנים, בין היתר במסגרת דיון שקיימתי בקבוצת הפייסבוק "אחריות תאגידית" (קישור לדיון).

תקציר הפוסט

תוך חודש התקיימו בת"א לפחות ארבעה אירועים שעסקו ביצירת השפעה חברתית/סביבתית חיובית. השתתפו באירועים האלה אנשים שאינם בהכרח מותיקי קהילת הפעילים החברתיים או האחריות התאגידית, אלא סטודנטים למנהל עסקים, משקיעים, אנשי טכנולוגיה ואחרים. עושה רושם שהזירה החברתית התרחבה והתעשרה. מילות המפתח בזירה זו הן יזמות, חדשנות, טכנולוגיה ואימפקט חברתי/סביבתי.

בנסיון להבין את הגורמים לשינוי הזה, אני מזהה שתי סיבות מרכזיות: סוף סוף ניתן לתרגם השפעה חברתית חיובית לכסף (כפי שקרה בעבר עם נושא איכות הסביבה), והיכן שיש כסף – יש הזדמנות ליזמים. סיבה מרכזית שניה: שינוי בהלך הרוח ובמוטיבציות של האנשים, בעיקר בני דור ה-Y.

האם מדובר בגל חולף או בטרנד קבוע? כנראה שמדובר בתהליך הדרגתי שיוביל אותנו למערכת יחסים חדשה בין אנשים, עסקים וחברה. בינתיים אנחנו צריכים להיזהר מהתלהבות-יתר ומחשש ל SocialWash.

אז מה היה לנו? (סקירה מהירה של האירועים)

אירוע ראשון: באמצע פברואר התקיים בתיאטרון הבימה כנס Socialize15 בשיתוף פעולה עם מגזין פורבס. נושא הכנס: "יזמות חברתית – הדור הבא של מנהיגות ורעיונות". הכנס עסק באתגרים ובהזדמנויות של יזמות חברתית, השקעות אימפקט חברתי, אג"ח חברתי וטכנולוגיה להשפעה חברתית. המטרה: לזהות את הכלים החדשים של הכלכלה החדשה, כדי להרוויח כסף בזמן שעושים טוב לחברה (באנגלית זה נשמע יותר טוב). מאות אנשים – לאו דווקא מהקהילה הותיקה של מעורבות חברתית, אלא יזמים חברתיים ויזמי הייטק – השתתפו בכנס. חלק מהדוברים הגיעו מחו"ל. יזמת הכנס: קרן ליטני.

Forbes

בשבוע החולף (אמצע מרץ) התקיימו ברצף שלושה אירועים נוספים:

אירוע שני: Inspiration Day של מועדון היזמות במרכז הבינתחומי. בכנס זה התאספו מאות סטודנטים (נראה לי שרובם תלמידי מנהל עסקים, אם כי שוחחתי שם עם מספר תלמידי החוג לקיימות), כדי לשמוע על אתגרי האנושות (בריאות, מים, תחבורה, מזון, חינוך וכו'), ועל דוגמאות מעוררות-השראה של פתרונות לאתגרים אלה מתחום הטכנולוגיה (אפליקציות, מיחשוב לביש ועוד).

כמובן שכל אחד מהמיזמים מתורגם (או יתורגם) לפעילות עסקית. הדוברים בכנס היו דמויות מוכרות מהמשק הישראלי, בהם ינקי מרגלית ובוקי אורן. יזם הכנס: אורן כוכבי

אירוע שלישי: בערבו של יום ההשראה, התקיים אירוע השקת B corp בישראל, והכרזה על העסקים הזוכים בתו-הארגון. האירוע התקיים על גג בנין wework בתל אביב (עסק שהוא ביטוי של הכלכלה השיתופית), והפגיש עשרות אנשים, בעיקר מקהילת היזמות החברתית, חלקם מחו"ל, כמו גם מספר יועצי אחריות תאגידית, שבאו לחלוק כבוד לארגון המוערך, שעשה עליה לארץ.

B corp הוא ארגון שנותן "סטמפה" המאשרת כי התאגיד עומד בקריטריונים של אחריות חברתית כלפי העובדים, הלקוחות והקהילה; אחריות סביבתית; שקיפות ו- accountability (ראו דוגמא לקטגוריות של הקריטריונים הנבחנים). כיום יש יותר מ- 1,000 עסקים ב- 33 מדינות שקיבלו תו זה, רובם עסקים קטנים (0-50 עובדים). גם עסקים גדולים, כמו פטגוניה ובן אנד ג'ריס קיבלו את התו.
בישראל זכו בו העסקים: יקב טוליפ, ESCO, KitchenBug, MobileODT, VoiceITT. למעשה, העסק הראשון בישראל שקיבל את תו B Corp בשנת 2013 הוא קרן השקעות האימפקט Impact First Investments.

אירוע רביעי: למחרת התקיים במלון קרלטון בתל אביב Impact Investing Conference, של הארגון החדש Impact Investing Israel, בשיתוף ה- JFN. הכנס עסק בהשקעות שנועדו ליצור שורת רווח כפולה: חברתית/סביבתית + כספית, באמצעות השקעה בעסקים חברתיים או במיזמים חברתיים של עמותות. לדוגמא: מיכשור רפואי נייד שמנגיש בדיקות יקרות לאנשים עניים בכפרים במדינות מתפתחות, פיתוח טכנולוגיה לניטרול רעלים מתוך חומרי הדברה – לפני שהם נספגים בקרקע, טכנולוגיות שמאפשרות לאנשים עם מגבלות דיבור לתקשר עם הסובבים אותם וכו'.

IMPACT INVESTING CONFERENCE 2

מאות אנשים מתחומי הפילנתרופיה המסורתית, קרנות חברתיות, קרנות הון סיכון, עסקים חברתיים, עמותות ויזמים חברתיים, התכנסו באולם כדי לשמוע דוברים מישראל ומהעולם (בהם סיר רונלד כהן וחמי פרס) על התחום שקנה אחיזה בעולם, ועלה עכשיו ארצה. גם מנהלת האחריות התאגידית של מייקרוסופט פיתוח בישראל נכחה בכנס. מייקרוסופט פיתוח חברה לקרן Impact First ומשקיעה בפיתוח מיזמים טכנולוגיים עם השפעה חברתית מיטיבה. פעילות דומה קיימת אצל גוגל ברמה הגלובלית (למשל,Google Impact awards).

בהקשר זה מעניין לציין מחקר של מורגן סטנלי (קישור למחקר) מבפרואר 2015, שמצא כי 71% מהמשקיעים בארה"ב מגלים עניין בהשקעות עם אימפקט חברתי-סביבתי, ושההעדפה בולטת יותר בקרב נשים ובקרב בני דור ה-Y. זה גם המקום לומר שתחום ה SRI ((Socially Responsible Investment קיים מזה שנים רבות, אך למיטב הבנתי, שונה מ"השקעות אימפקט" בכך שהוא מסתפק בסינון השקעות לפי מידת האחריות החברתית-סביבתית של החברות, ולא בוחר להשקיע רק בחברות שיוצרות ערך חברתי מוסף.

יזמת הכנס: רוני פיבלוביץ, שגם הקימה את Impact Investing Israel – ארגון ללא מטרות רווח, שנועד לפתח את שוק השקעות האימפקט בישראל.
[המלצת קריאה למי שמתעניין/ת בנושא השקעות חברתיות ועסקים חברתיים: הבלוג הקשר החברתי של ד"ר אסף שטיין]

מה גורם לפריחה החברתית?

מכיוון שאני נמצאת שנים רבות בזירה החברתית, ומודעת לקושי לרתום אנשים לעשייה שיש בה לא מעט ויתור על רווח אישי למען הזולת, תהיתי מה קרה שפתאום כל כך הרבה אנשים עושים את זה? יש לכך מספר הסברים, שנשענים על שני יסודות מהותיים: פוטנציאל כספי, ומוטיבציה אנושית. הנה ההסברים שנראים לי הכי משמעותיים:

נוסחה חדשה: השפעה חברתית = כסף

אחרי שנים רבות בהן אף אחד לא ממש תירגם את המחיר של הצרכים החברתיים, ואת הרווח שניתן להפיק ממתן מענה לצרכים אלה (זה אפילו נחשב לא ראוי לעשות זאת), רק לאחרונה התחילו למדוד, לעשות את המתמטיקה, ולהבין שהשפעה חברתית יכולה לחסוך עלויות (למשל, כשמדובר במניעה של מחלות, מניעת אלימות או צמצום נשירה מבית הספר), ואף ליצור רווחים. תהליך דומה קרה עם הפעילות בתחום איכות הסביבה לפני כעשור וחצי.
אפילו המדינה מכירה במשמעות זו, ומשקיעה 20 מיליון ש"ח בהקמת קרנות יוזמה חברתית לטובת השקעה בעסקים חברתיים בישראל, אשר יתמקדו בשילוב אוכלוסיות מוחלשות ובעלי מוגבלויות בשוק העבודה. קרן דואליס וקרן IVN זכו במכרז להפעיל את הפרויקט, לאחר שגייסו 30 מיליון ש"ח נוספים ממקורות פילנתרופיים להשקעה במיזמים אלה.
להלן אגע במספר גורמים לנוסח החדשה הזו.

הצרכנים הפוטנציאלים שבתחתית הפרמידה - BOP - Bottom Of the Pyramid

ככל שאוכלוסית העולם המתפתח הולכת ומוגדרת כקהל צרכנים פוטנציאלי, גובר האינטרס הכלכלי להשקיע באוכלוסיה זו ולפתח מענים לצרכים שלה. מדובר בכ-4 מיליארד האנשים העניים ביותר בעולם (סין, הודו, אפריקה), אשר מתקיימים מ- 2$ ליום, לכל היותר, ואין להם גישה לשירותים ולמוצרים של השוק המפותח. כבר לא מדובר ב"עזרה לנזקקים באפריקה" מתוך רצון הומאני גרידא, כמו שעשו ארגוני הסיוע בעשרות השנים האחרונות (פעילות שזכתה גם לבקורת על האפקטיביות המוגבלת שלה), אלא בזיהוי הזדמנות עסקית, עם ערך חברתי.

התאגידים הגדולים, אגב, זיהו את הפוטנציאל הזה לפני יותר מעשור, והחלו לשווק מוצרים מותאמים לצרכנים אלה, תוך קיום פעילויות לפיתוח הקהילה המקומית (יוניליוור ונסטלה עושות עבודה מרשימה בתחום).

 מחסור צפוי במשאבים וסחורות

הגידול הצפוי בהיקפי הצריכה העולמית בעשורים הקרובים, מאיים על זמינות משאבים וסחורות (מים, קרקע פוריה, מזון, אנרגיה וכו') – ואיפה שיש מחסור – קיים צורך; זוהי הזדמנות לפיתוח פתרונות חדשים. שוב – מדובר בהזדמנות כלכלית עם ערך חברתי בקנה מידה גלובלי (למשל, בעיית הבצורת ברחבי העולם, או מחלת הסכרת, המתפשטת בכל מקום אליו מגיעה התזונה התעשייתית).

חברת נטפים זיהתה כבר מזמן את הצורך, ומספקת פתרונות השקיה והכשרה מקצועית למשקים קטנים במדינות מתפתחות. עד לא מזמן, נטפים היתה דוגמא חריגה, יחסית, בנוף הישראלי. בשנים האחרונות מתווספות אליה עוד חברות ומיזמים.

 האפשרויות שיוצרת הטכנולוגיה

הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מואץ – חומרה, איחסון מידע על ענן, ויכולות ניתוח מידע - מאפשרת ליצור שפע פתרונות חדשים בעלויות נמוכות, יחסית, לצרכים חברתיים: תקשורת עם ילדים על הרצף האוטיסטי, ניטור מצב בריאותי של חולי סכרת, מעקב אחר צריכת מים או חשמל, מכשירים ניידים לבדיקות רפואיות, שמירה על קשר מיידי ואפקטיבי עם הורים מזדקנים (צורך של אוכלוסיה גדלה והולכת במדינות מפותחות), ועוד.

 החיפוש אחר משמעות בחיים

אנשים מחפשים משמעות, אחרי שנים של עבודה קשה ללא תחושת סיפוק אמיתי, צריכה פאסיבית של טלויזיה וצרכנות אובססיבית, ובעיקר בני דור המילניאלס (ילידי 1980-2000), שמאופיינים בצורה שונה מבני דור ה- X או דור הבייביבומרס. (אם כי גם לא מעט בני דור ה-X עוזבים את מקום עבודתם בחיפוש אחר עבודה עם משמעות בתחום החברתי).

המילניאלס (שמכונים גם דור ה- Y) נחשבים לצרכנים מושכלים ובקורתיים – יותר מאשר בני דור ה- X. הם מחפשים את מידע על מותגים ותאגידים באופן עצמאי ברשת, דורשים שקיפות ואחריות תאגידית, מעדיפים לשאול ולהשאיל מוצרים ושירותים מאשר לקנות אותם לעצמם (זה הבסיס ל- sharing economy), ומחפשים הזדמנויות ליצור ולא רק לצרוך (למשל, הפעילות המשגשת של מייקרים ושל עבודות יד). היזמים שביניהם, מעדיפים להפנות את האנרגיות והיכולות שלהם כדי ליצור פעילויות בעלות ערך מיטיב אמיתי. אנשי הטכנולוגיה שביניהם - פונים לפתח סטרטאפים שנותנים מענה לצרכים חברתיים.

עו"ד ליאת אהרנסון, מנהלת תכנית Zell ליזמות, אמרה לי בכנס במרכז הבינתחומי, שהסטודנטים שלה כיום מתעניינים בנושאים אחרים לגמרי מהנושאים בהן התעניינו הסטודנטים שלה לפני עשור. לא מעניין אותם רק האקזיט; מעניין אותם גם האימפקט. כמובן שזה לא מייצג את כל בני הדור, אך בהחלט ניתן לראות עליה במידת העניין של צעירים ביצירת השפעה חיובית על החברה ועל הסביבה.

 דרישה ציבורית לשיפור האחריות וההשפעה החברתית של תאגידים

המודעות הגוברת של אנשים להשלכות בריאותיות, חברתיות ואקלוגיות של תעשיות ומוצרים, השקיפות שהרשתות החברתיות כופות על התאגידים, התסיסה הכלכלית-חברתית בעולם, הרגולציה המתהדקת על התאגידים, וההצלחה לה זוכים קמפיינים חברתיים של מותגים בעולם – כל אלה גורמים לחברות להבין שהן צריכות להתכנס למוצרים ושירותים שיוצרים תועלת אמיתית לאנשים. ההשקעה החברתית מתחילה לזוז ממחלקת הפילנתרופיה (קשרי קהילה, אחריות תאגידית) – למחלקת הפיתוח העסקי או השיווק, ויותר אנשים בארגון (ומקרב היועצים שלו) הופכים למעורבים בשיחה החברתית.

 

לאן כל זה זה הולך?

אין ספק שככל שיותר אנשים יפנו את מרצם, כישוריהם, זמנם וכספם לפתרון הצרכים והאתגרים של האנושות – כך ייטב לכולנו. השאלה היא האם מדובר באופנה חולפת או במגמה שצפויה להישאר? ליקטתי מספר השערות:

טרנד קלאסי

ד"ר לירז לסרי, מומחית לטרנדים מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, הציעה קריטריון (אחד מתוך סדרה של קריטריונים) שעוזר לבחון אם מדובר בטרנד-אופנה (חולפת), טרנד-פאד (עושה רעש ומתפוגג מהר) או בטרנד-קלאסי – כזה שצפוי להישאר: עלינו לשאול האם לטרנד החדש יש תועלת פרקטית ומעשית עבור מי שמאמץ אותו - יותר מאשר היתרונות שטמונים בפתרונות אחרים, הנותנים מענה לאותו צורך. מה אתם אומרים? נדמה לי שלפחות לעת עתה, התשובה היא בהחלט כן, שהרי מדובר בשילוב יוצא דופן של סיפוק רגשי, הכרה חברתית ותועלת עסקית = שילוב אופטימלי ומנצח.

שינוי חד משמעי

ד"ר נועם גרסל, מנכ"ל אסיף אסטרטגיות, מחלוצי תחום האסטרטגיה הסביבתית-עסקית ותחום האימפקט בישראל, ומי שהנחה את אחד הפאנלים בכנס Impact Investing טוען שאנו עדים לתהליך הדרגתי, בו עסקים יחזרו לתפקידם המקורי: לתת מענה לצרכים האמיתיים של האוכלוסיה. הפער בין חברה במובן company לחברה במובן society ילך ויצטמצם, עד למצב בו חברות שאינן יוצרות ערך אמיתי לחברה (למשל, מייצרות מוצרי מזון או משקה שאין להם ערך תזונתי, אך יש להם השפעה מזיקה על הבריאות) ייעלמו או יעברו שינוי מוחלט.

בהתאם - גם הפער בין עסקים חברתיים – כאלה שהוקמו במטרה לתת מענה לצורך חברתי באמצעות מודל עסקי, אך לא תוך רצון למקסם רווחים, לבין עסקים "רגילים" כפי שאנחנו מכירים אותם היום – יצטמצם וילך.

שינוי פחות מסחרר מכפי שהבאזז נראה

עם התחזית האחרונה של נועם מסכים גם עופר פלין, סמנכ"ל השיווק של ESCO - ארגון המלווה עסקים חברתיים ויזמים בתהליך הקמת עסקים חברתיים, וכן מלווה עמותות בתהליך הקמת מיזמים מניבי הכנסה.

ב ESCO מזהים גידול רב בהיקף היזמים שרוצים לפתח עסק חברתי, אולם הנסיון מראה שלא מעט יזמים נושרים בשלב כלשהו של פיתוח המיזם. אנשים מגיעים עם התלהבות ומוטיבציה, אבל תהליך אימפקט חברתי – בשונה מתהליך פיתוח עסקי רגיל – דורש סבלנות ומחויבות רבה יותר. לא כולם מסוגלים להתמיד.

חשש מגרינווש חברתי

שותף באחת הקרנות המשקיעה בפרויקטים חברתיים בישראל, אמר לי שהוא חושש מתופעת גרינווש חברתי – social wash. משקיעי אימפקט יוכלו להשקיע הון שנעשה באמצעות עסקים עם אימפקט שלילי (כגון עסקים מזהמים, סחר בנשק, הימורים, עסקים שפוגעים בזכויות אדם וכו'), כשלמעשה מדובר בכסף טמא שעובר "חיטוי מוסרי".

בנוסף, השקעת אימפקט יכולה להיתפס כסוג של "בון טון" שאינו כרוך במעורבות חברתית אמיתית מצד המשקיע. עם זאת, הוא הביע תקווה שהתחום יתמקצע עם הזמן, ושהלקונות שהוא חושש מהן – יימנעו לחלוטין.

לסיכום, אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה תוססת!

להערכתי לא מדובר בגל שיחלוף, אלא בתקופת מעבר לקראת אלא עידן חדש ביחסי עסקים-חברה, שיהיו בו מודלים חדשים, שחקנים חדשים, ושיח חדש. מה לא יהיה חדש? הצורך באמון ובשקיפות כבסיס לניהול כל מערכות היחסים הללו.

מה שניתן לומר בוודאות כבר עכשיו, זה שכל שקל או דולר (יש כבר תרומות של ביטקוין?) שיושקע בצרכים חברתיים, צפוי ליצור השפעה משמעותית יותר מבעבר. זאת בשל העובדה שמושם דגש על מדידת ההשפעה, ולכן גם על תכנון נכון יותר של הפעילות.

ניסיתי ליצור מפה שמתארת באופן חלקי את הזירה אליה התייחסתי בפוסט. האלמנטים במפה מתוארים מהפרספקטיבה של תנועת הכספים העדכנית מהעסקים (כולל קרנות אימפקט) לקהילה (עסקים חברתיים מסוגים שונים, עמותות). ניסיתי גם לסמן את גבולות הרלוונטיות של B Corp לעומת זו של דירוג מעלה (זה אמנם לא קשור במישרין לזרימת הכסף, אבל קשור להשתנות השדה).

תודה לחברי קהילת אחריות תאגידית בפייסבוק שעזרו לי לדייק את המפה. אני מניחה שיש אנשים שיראו בה חסרים או טעויות – אתם מוזמנים להעיר כאן בתגובות לפוסט. ובכלל, אשמח לקרוא תגובות ומחשבות על הנושאים שהעליתי כאן.

SOCIAL_IMPACT_MAP

***תוספת מאוחרת לפוסט, בעקבות תגובה שקיבלתי: שימו לב למיזם מפת היזמות החברתית של ישראל***

Related Post

שתפו עם חברים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *